|
תפקידו של הסתיו הוא לנקות את כל החרא שהשאיר החורף
לילד אגב קוראים נחמן הורוביץ. הוא לא היה כלום. לא תרם ולו
במילימטר לעם היהודי. הוא לא קיבל פיצויים אחרי המלחמה, כי הוא
לא חווה את השואה בכלל, הוא חי די טוב, גר ברומניה, ולא חש
רדיפה בכלל.
|
תכירו, זהו ג'ואל אוחנה. הוא די גבוה יחסית לבחור בן 16 וחצי.
בעל שער ארוך מפוזר מעט, וחיוך גדול מרוח לו על הפה. יש לו
צלקת על יד ימין שקיבל מאופנוע בגיל 6. הוא מערד, וקוראים לו
ג'ואל על שמו של המהפכן הנורווגי הידוע ג'ואל פומפרניקל.
|
היו הייתה אי שם מעבר לקו הירוק אישה בת 20 בשם ליאן. ליאן
הייתה נמוכה מאוד, ובעלת שתי עיניים כחולות ועמוקות מאוד.
לליאן היו כוחות מיוחדים, דבר שיהפוך את הסיפור לבדיוני, אבל
אני חייב להלחיץ אתכם ולומר שהוא ברובו מציאותי לחלוטין.
|
שלום, קוראים לי ###. זה לא חיקוי של קיל ביל, זה פשוט כדי שלא
ידעו... אני פשוט לא אוהבת דוקין. לפני המון זמן הכרתי בחור.
זה היה למען האמת די בטעות
|
כמו באותו חלום, בין-רגע היא התנתקה. בחלום זה היה ברור מאוד,
רגע אחד הוא אחז בשתי ידיה, מתפעל מיופיה האינסופי, ובשני היא
עפה אל השמיים, מותירה אותו מבולבל ומתנצל.
|
כל-כך אבסורד לגור פה. ארץ מאבסרדת יושביה. היום הייתי בים
המלח. מקום אבסורדי לכשלעצמו, אך זו לא הנקודה. בעודי צופה
בשלל השוות שנכחו באיזור, חצי עירומות, אך פגועות מאוד כשמישהו
מפשיט אותן במבטו, יצא לי לראות איש, בעל חזות מזרחית, מבוגר
מעט, משוחח בדרך מאוד
|
צומת דרכים בשעות האחרונות תוביל אותך לשיגעון
לה לה לה לה לה
טרי לי לי לי לי
|
לפתע נשמע ציוץ ציפור באוויר העכור. הריאות מתמלאות מחדש בחום
לא נורמלי, הצלעות מתרחבות ואתה מקבל פתאום תקווה מוזרה,
שלחיות זה אולי הרבה יותר טוב מלמות.
|
ברוך אתה אדוני, בורא הדיכאון.
ברוך אתה, אלוהינו ואלוהי אבותינו שבראת ברוב חכמתך בצלם חמלתך
ובסגולת אלוהותך את הדיכאון הזכור לטובה.
|
הנה אני, מכריז בזאת, על הקמת ארגון מזוין ומחורבן, שיגן על
זכויות הדחליל במדינת ישראל, או כמו שיקרא לנו סופר ידוע אחד,
"הארגון ששם את הדחלילים שוב, על המפה".
|
עד שלילה אחד החלטתי להתפלל לאלוהים. וביקשתי ממנה שתגלה לי מה
קורה לי. התשובה לא איחרה לבוא, ובאחד מהחלומות ההזויים שלי,
שנובעים מחוסר בשינה ומדיכאון כבד שרובץ עלי כבר מספר שנים,
ראיתי את אותה הבחורה. הפעם שאלתי אותה פשוט מה היא.
|
אני כנראה עוד הרבה זמן אשאר ככה, לבד, תוהה איך היה אם הם לא
היו קיימים, אם היינו ביחד, רק עוד קצת.
|
חשבתי שהייתי מאוהב בה. אבל הייתי סתם ילד קטן מבית-שאן. או
מירושלים... לא, בית-שאן, אני בטוח. זאת הייתה המריבה הראשונה
שלי אז עם כמה אנשים גדולים ושיכורים. לא... זה היה בירושלים.
|
כמו כדור בתוך הלב. מנפץ הכל. עניתי שלא, ושזה אני. היא שתקה
עכשיו, יודעת שפגעה. אמרתי "אם לא שמת לב, אני כבר חודש רודף
אחרייך. אני מבין שלא שמת לב. חבל. ביי...".
|
השוני בין האדם לאל הוא פשוט מאוד. האל בורא דברים כדי למשול
בהם, ואילו האדם בורא דברים כדי להיות נמשל על ידם.
ממש כמו עניין הזמן אדוני.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מדוע אין לי
משמעות ?
חשב האיש בקו 51 |
|
