|
זה מוזר למה תמיד מקשרים את הלב לזה הלב קרוב אבל לא כל כך,
כנראה אין למקום הזה שם אז אמרו יאללה הלב הכי קרוב אז זה יהיה
שם, אבל אני סוטה מהנושא.
|
כמו בצומת ענקית שכל דרך היא דרך ללא מוצא, לא משנה מה אני
אבחר תמיד אגיע לאותו מקום, לכלום. אבל בכל זאת אני מנסה
להמשיך רק בגלל שאולי מתישהו, אם בכלל, אני אמצא את הדרך
הנכונה, שתוביל אותי לאנשהו, לא אכפת לאן, רק לאנשהו.
|
לא רציתי לאבד את ההרגשה המיובשת אבל טובה הזאת אחרי הנשיקה,
לא רציתי לאבד את הטעם המתוק של שפתיה, טעם שמעולם טעמתי
כמותו. הוא היה כול כך מתוק למרות שהוא היה מעורב בטעם המר של
הדבק.
|
המחשבה על זה שאני לא ארגיש יותר, לא אראה, לא אשמע, לא אחשוב,
זה מפחיד ומרתיע אבל מצד שני זה משחרר אותי לחשוב את זה, לדעת
את זה. מעניין כמה זה יכאב להחנק למוות
|
אני כל הזמן ממשיך לרדת ולרדת בהרגשה וכל פעם שאני לא מסוגל
לדמיין איך זה יכול לכאוב יותר זה קורה. הייתי רוצה להרגיש את
השיא, את ההרגשה הכי גרועה שיכולה להיות, את התחתית הסופית.
ואז, אני פשוט אוכל להתרגל לזה וזהו.
|
|
|
סלוגנים לא
חתומים
כמוהם כילדים
שאביהם מסרב
להכיר בהם.
אפרוח ורוד,
מקפיד לחתום
תמיד על
סלוגניו,
ובמקביל להתעלם
מילדיו שלו, כי
למי יש כוח לשלם
מזונות. |
|
