|
במן עצב ריגעי .. שניראה לה כמו נצח
טעם הכאב שעוטף את הבטן
טעם של גועל ושינאה
בוהה בתקרה וסובל
עוצם עיניים כדי לשכוח
|
איזו שיגרה איזו הרגשה כל יום, באותה השעה, אני בוכה
מלחשוב על ההודעות ורק השלום שאמרת
רק לזה חיכיתי, זה סיפק אותי לכל רגע.
|
לישון ולהעביר את הכל...
מהו בשבילי המחר?
אני לא יודעת כי כבר מזמן בתוכי הכל נאכל
התחושה של לחיות כבר אצלי נעלמה .
|
|
|
כשאני כותב
סלוגן אני צוחק
באמצע, לא כי זה
מצחיק, פשוט כי
זה מזכיר לי את
טקס יום השואה.
שרוליק
ישראלוביץ' עומד
דום. |
|
