|
עופר פרוינד
נולד בתל אביב ב- 1981
בחור רגיל שהדברים העיקריים שמעסיקים אותו בחיים הם
מוסיקה ואהבה.
מנגן בגיטרה,עובד כעוזר טכנאי באולפני ברדו
וכסאונדמן להופעות.
אנשים מסויימים יגידו שהוא קצת מטורף, שהוא קצת
מעורער
בנפשו...רוב הסיכויים שהם צודקים! :)
"Hail hail the lucky one's, I refer to those in
love"
(pearl jam)
את לא יודעת כמה הייתי רוצה להיות יותר קרוב אלייך. הבעיה היא
שאפילו אני לא יודע כמה קרוב אני רוצה להיות.
|
אני ואת זה סיפור ישן
שנעלם עם הזמן ואז שוב צף לפני השטח
אני ואת זה אהבה ואכזבה
זה עצבים וכעס, אנחנו עצב ושמחה.
|
Julie never worry.
She listens to the radio,
She's writing her stories in a little blue notebook
With a rainbow and a star.
|
טלוויזיה בלי ווליום והמסך מדבר אלי בפנטומימה
ומהחדר הסמוך שומע נחירות של אבא ואמא.
|
חיים נעים על ציר ארוך של זמן,
אני רואה אותם בראש בתקצירים
|
געגוע, הרגש הבלתי מובן שחוזר אליך...מזמן לזמן. כל יום ובכל
שעה.
|
לשבת על גבעה צבועה ירוק
רק לשבת ולבהות באוויר ובנוף
|
יש שבעה אנשים קטנים על השולחן שלי
והם קופצים לריצפה אחד אחרי השני
|
כל אמונותיי, נשטפו מעלי
השאירו צלקות, שלא נרפאות, לא מובנות...
|
מזג אוויר מוזר בחוץ
שמש מכוסה עננים,
ההילה שלה בוהקת דרכם.
|
יושבים בבר על כוס בירה
מדברים על מוסיקה ומתחיל דיון סוער
הלהקה הזאת ככה, הזמר הזה אחרת
והוא זורק הערה שפוגעת ומעצבנת.
|
יש דברים שטוב לשמור לעצמי
שאפחד לא יידע, הם רק בשבילי
אולי רק ככה אני שומר על עצמי
ואפחד לא יכול לפגוע בי
|
למלא את כל הריק
כמו משחק ילדים, לפי מספרים
|
מתרוצץ מצד לצד
את יושבת במרכז לבד
את לא צריכה אף אחד
|
כי זה לא מה שאני רוצה
וזה לא מה שאני מצפה לו ממך, מקווה לקבל
אבל אני עומד לי בצד ולא עושה שום צעד
לא שולח שום יד לנסות, יותר קרוב לנגוע
|
אני מכור אלייך, ואולי לעוד אחת כמוך
יש כמה אלגנטיות, יש גם מכוערות
אני הכי אוהב את הקבוצות היפות
|
את דמות טראגית במיתוס יווני שחושבת שבעצם היא הגיבור
העולם בידיים שלך ואת שומטת אותו ורוצה להתחלה לחזור
תמיד נמצאת במרכז הסיפור.
|
כנראה לא רצו שאני אשתעמם
כשאני בשירותים והכל סביב דומם.
דווקא די מעניינת ומושכת תשומת לב
עם היהלום בכתר שעל הכותרת רוכב.
|
מאבדת תקווה, מאוכזבת מעצמה
מחפשת מלצר, להזמין מהבר ורואה אותו בכניסה
|
רק רוצה לעזור לך להתגבר על הימים השחורים
שבשבילך הם כמו ספינות על קרחונים.
רוצה לדאוג לך למצופים
שתישאר במרוץ הצבים.
|
שוב הלב מתדפק, והמועקה בגרון
כל רגש רוצה לצאת החוצה ראשון
שמחה מהולה בעצב, היסטוריה מרוכזת
ואימה קטנה שאת החזה אוחזת.
|
מה יקרה אם ימותו כולם
ואשאר לבד בעולם
|
בוקר חדש בלי שמש הגיע
עוד כמה דקות שוב אשקע בענן חלומות.
|
שב ותשתכר, אולי תמצא כמה מילים
שהתיישבו לך בראש, רשומים על הדפים
|
יושבת לבדה עם אוזניות ומקשיבה ומנתחת
מחקכ ואז פורצת שוב החוצה לעולם
חזקה יותר ממה שהייתה.
|
אבל ככה גם כולם מכירים אותך, לא משנה אם אוהבים או שונאים
אותך
|
עשרות אלפי חיילים נהרגו בינתיים
מתי יבינו כולם שהם לא מספרים
איך אפשר לתת שם לתינוק בן יומיים
אם אחרי מלחמה הוא הופך למספר?
|
עוברות השנים ואופק נעלם
המון זמן כבר לא ראיתי את השמש שוקעת לה בים
בניינים חדשים, חומות ומגדלים
רעש שדה התעופה מתערבב ברעש הגלים.
|
מעבר להרים הלבנים ומעבר לים ולגלים הגבוהים
ישנם אלפי אנשים... כולם כמוהו, ערומים.
|
כל השנה שחלפה הייתה רצופה בגועל נפש אחד גדול, וייסורים שכבר
ממזמן למדתי לחיות איתם.
כן, כבר הגיע סופה של שנת אלפיים, ומזג האויר תואם את ההרגשה
שלי בימיה האחרונים. ואני חושב ש "באמת הגיע הזמן לבדוק איזו
שנה עברה עלייך".
|
תוך שנייה ראיתי את עצמי קופץ מחלון הקומה הרביעית,
ותוך שנייה מהירה למציאות חזרתי.
בשנייה החלטתי לגמור את החיים,
ובשנייה שאחר כך התחרטתי.
|
משהו שנוגע בך עמוק, משהו נוסטלגי, מעלה זיכרונות. כמו הסרט.
ראית אותו כבר פעם אבל עכשיו הוא נוגע יותר, מחזיר אותך אחורה
ושולח אותך קדימה, ושוב אתה תקוע בהווה
|
נראה שבכל פעם שאני רואה אותך נעלם הזיכרון על כמה שפגעת בי.
כי את מתקרבת עם חיוך מתנצל ומלא אהבה, ובקול כל כך מתוק אומרת
"התגעגעתי".
|
רציתי להגיד לך אם התקבלתי או לא, אז התקבלתי - וחבל שאני לא
יכול להגיד לך את זה.
שלושה או ארבעה ימים שאני מחליף מצבי רוח בצורה קיצונית, בין
לשבת וכמעט לבכות ובין להתפורר סופית ולצחוק על כל דבר שזז.
|
אבל אתה רק מחפש את עצמך
במבוי סתום של חיים מטורפים
|
|
|
איך ממחזרים
סלוגנים? יש
מיכל כזה ליד
המיכל של
הבקבוקים
והפקקים? באמת?
לא ראיתי. |
|
