|
ישנם ימים שאני הולכת משוטטת ברחובות העיר, שקועה
בהמון מחשבות... המחשבות זורמות לי, לפעמים אפילו
בחרוזים, ופתאום אני שמה לב ליופי המחשבות ואני רוצה
לכתוב אותם. אך ברגע שאני מגיעה הביתה הכל כבר הלך,
נעלם. המחשבות נתנו ריגוש לאותו פרק זמן, ואז לקחו
את רגלן וברחו.
ישנם ימים שאני חוזרת הביתה מפוצצת במחשבות, אבל אין
בכוחי וברוחי לשבת ולהוציאם על דף.
כאן תוכלו למצוא יצירות שכתבתי כאשר המחשבות שלי
זרמו החוצה במקום ובזמן הנכון. רובן בעצם עדיין
משוטטות להן ברחבי הגלקסיה.
you can make your decisions wise
the trees sing and the sun rise.
there are no handcuffs on your hands,
so break your limits before your chance ends.
|
I swallow their words
I hide my wounds
I spit their blood
I sweat their stabs
|
חלשים, חלשים...
אנחנו עוטפים את עצמינו בשמיכה של אשליות,
בתקווה שמחר יהיה טוב.
|
השתוקקתי בצימאון לקייץ האהוב
|
שירת הגלים, הרמוניות
פשוטות
ליטפו אותי סביב.
|
עוד חבטה
ימין שמאל
צחוק מרושע
סימן קטן וכחול
|
Perfectionism,
The stinging fear of failure.
I have failed myself
For I am a perfectionist.
|
He continued on. It all sounded the same. And he didn't need
to repeat, he knew we all heard it. Standing still, just
like earlier that day, wide-awake, listening tightly.
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
|
לפעמים קצת קשה
לי להיות יעקב
פופק.
אז אני מפסיק
לכמה ימים.
ואז אני חוזר.
(האיש שהוא יעקב
פופק אבל
רק לפעמים). |
|
