|
אישה אחת
יום אחד נטרפה דעתה
|
חשבתי
כי מן הקרעים אתה תגדל ותוריש לי היום נדבת שכחה
ותפרוץ מערב שבת הרוג
כשידי פשוטה אליך,
נדבה, נדבה
|
להריץ חלומות.
כתב סתרים,
בפינות המסתור הפזורות על עורך.
|
בשבע בערב,
שעה שכבר ידעתי
שאתה,
בדרך למות.
|
בין זרועותיה,
לו היו
עשרת קבי אהבתה.
|
ותוהו
ובוהו
על פני
תהומות הנשמה
|
התאמצתי להיות
סדק נפער,
ברק נמהר.
|
אם היית חולם אותי אז,
שלא באשמתך,
מרחוק,
היית מבין מדוע אנו מחוברים תמיד,
רק בהפסקות.
|
צריך לנוע לכווני ההתחלות והסופים
ולציית
לתמרורי האכזבה.
|
רק באת ובעלת
את כל מה שדימיתי עצמי
צוברת עבורך
|
מה עוד תבקשי
עד שיעלה השחר,
יגיעתי האנושה?
|
אין לי שם ואין לי בית.
יש לי לב נושם...
|
בין הלילה ליום,
השעות כפולות בכאב.
|
חלון הראווה
בחנות המשחקים העצובים
|
|
|
ביסקסואליות היא
דרך להכפיל את
סיכוייך לדייט
בשישי בערב.
הביסקסואל מטעמי
נוחות |
|
