|
You take a moment to realize it might be the end
Holdin' on the memories (begining to cry)
Every second seems to be so precious now...
|
הוא הסתיר את פניו
כיסה אותם בבד ישן
הוא התחבא בלילות כשרצה לבכות
ובנשימה כבדה
הוא נמלט אלייה..
|
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
