[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מסרבת לוותר על במה למרות שמבכים את מותה
ימי התהילה שלה ושלנו עוד ישובו אני יודעת, אבל
הם יהיו שונים כי אני שונה, אתם שונים וזה טוב.


נעים מאוד אני טיטי טובולינה ילידת 1972
כותבת כרונית, מטפלת בדרמה ואופטימית באופן כללי
נעה על ציר ילדה אישה ומסרבת בעקשנות להחליט
בשנתיים האחרונות לומדת במנשר כתיבה ונזכרת
למה אני כל כך אוהבת את זה


כאן ובארכיון שנים של כתיבה, אוטוטו אתחיל להעלות
חדש
תודה שאתם כאן ושבים אליי. טיטי


http://corky.net/avcom/keren/
(תודה לאורן אובסטבלום על האתר המקסים)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יומן
הטלפון צלצל -
מאמצע לונדון עד אמצע ראשון לציון
לא תפוס , צליל כזה טו...טו....טו
פתאום - כן .... ניתוק

מלאכים אלוהים והשטן
אמרתי לה, לא. זה לא אלוהים
זה אבא שלי שסידר לנו
והיא אמרה לי : לא לא לא
אבל הבוס הגדול זה אלוהים,
עניתי לה שלאלוהים לא ממש אכפת
ממני ומחיי הקטנים, אבא שלי הוא הוא
שמסדר לי פרוטקציה אצל המלאכים.

ייסורים
אנחנו עוברים לדירה חדשה
אחרי 26 שנים בדירה שלנו
וזה כל כך קשה לי
אני מנסה לשכנע
אותי ששם
יהיה
טוב יותר
ומשהו בי
מסרב להשתכנע

אהבה נכזבת
פתאום בפתאומיות , באמצע קינג ג'ורג
מאפייה חדשה עם שם קשה וישן " התנור "
מאפיית ההיכרות שלי ושל ארז אהובי הנצחי
כאן אהבנו בין המאפים והיו בנו חיוכים גדולים
זה המקום הריח והטעם

אימה
הוא מתחיל לדבר את שיחות הטרמפים הרגילות ואני משיבה לו
בנחמדות האופיינית , כמה שאתה יותר נחמד יקרו לך פחות ופחות
דברים רעים, ואז הוא מתחיל לבקש ממני להוריד את הסוודר כי
נורא חם במשאית.

גיהנום
בסוף התקליט השני הוא כבר ידע
שאני אמת ואהבה כולי
אני זוכרת את הטיפים הטובים שלו
אני זוכרת איך פתאום מהבמה
בא יותר מקול עיניים וסאונד
באה נחמה

אירוטיקה
והוא עדיין עם המצרכים בידיים
השקית נשמטת מידיו ופיו ועיניו אומרים שירת עונג
עיניו מתגלגלות, שפתיו ננשכות בתאווה גדולה.
הן קורעות ממנו את עטיפת בגדיו המוקפדים
ומתחילות במלאכת המין

אהבה
אז יש לו במגירות הפוטנציאל טלפונים למכביר,
גודשים את המגירות ונופלים מהן ,
אנשים וסקס ארוזים פתקים פתקים

יומן
רק לי נתקעו העיניים בהליכה שלו,
מקרטע הולך לקיוסק הסמוך מתחנן למשהו חם.
והיא ממשיכה לדבר


לרשימת יצירות השירה החדשות
גיהנום
שש שנים רצופות אני מתגעגעת אליך
למרות שאתה בעצם כאן, לוחש לי לתוך התודעה
כמה שאני חשובה וכמה שאתה אוהב אותי

גיהנום
מושב מרגיז באוטובוס, נהג צופר בגסות סביבו
שקית ביסלי מרעישה ורעש מחריד של לעיסה במושב מאחורי,
גרעינים מתפצחים במושב האחרון וצחנת המלח שפושה בנחירי

אכזבה
Glimpse of evil
Emerges from you're smile

ופתאום הסתכלתי בהן באמת וראיתי
איך הזמן הכאב והדמעות
הולכים וחורצים בהן חריצים נוספים

בדידות
והדמעות מטופפות על הקלידים,
מתגלגלות בחריצי הטכנולוגיה

געגוע
היום זה ממש קרה
לא יכלתי יותר להיות הגיבורה המתגברת
על סופות צער אדירות בסיכת שיער מינורית מראש הנסיכה,
היום נסחפתי בסופה והנחתי לשיער להתבדר ברוח,

ארוטי
משוגעת על אהבת הגוף הזו
כשהיא אינה אוטומטית
אלא נובעת מאהבה גדולה ואינסופית
ומהתחייבות מוחלטת לאיש אחד
שנהיה שלנו לבד עד טרוף

אהבה
אולי אתה באמת תקוע בבועה שלך לעולם
ואולי באמת אף פעם לא תוכל להקשיב
החיים מתדפקים על דלתות הרציונליות
והרגש מסרב לפתוח

ארוטי
חולצה שחורה מכופתרת, משאירה חריץ לעיניים שלך
מקום לחזה שלי לנשום ולתאווה שלי לזלוג

אהבה
כן, עכשיו הם מקסימים
וכשאני אהיה עצובה או עצבנית
האם יוותרו כאלה טובים ורחמנים
או שמא יפנו לי גבם המכוער כמותו

אהבה
מכל השעות שבעולם הוא נתן לה
את האחת עשרה וחצי של היום
פסגת תשומת ליבו בזמן לילה שקט
מעוטר כוכבים ועסיס אויר קריר

כבר שכחנו איך לדבר כנות בנינו
אתה תדבר איתי
על האפקטים הקולנועיים שבסרט
ואני אהנהן ואחייך, אסמן בידי לאתנחתא

אהבה
אני לא יכולה לומר לו ,
כמה אני אוהבת אותו ,
כמה אני מנשקת

ג'ננה
איך לימדת אותי לאפק הכל
לאסוף את הרגש צפוף ודחוק
ולחייך החוצה בנונשלנטיות

אלוהים
הוא החליט
באיזה בוקר אחד
לצייר ציור תלת ממדי
קצת שמיים קצת ים
עולם

אהבה
אני זוכרת
שהייתי מאושרת איתך
כמו שלא הייתי מעולם

אהבה
ואני על קצוות האצבעות מתפללת לאלילי האהבה שלי
שיכשילו אותן בכל צעד ,
שקסמן יהיה לקוי והתנהלותן פצועה ומהוהה

כמיהה
הקנדומים עוד ארוזים אחד אחד בעטיפת זהב
המבטיחה מגע מקסימלי במחיר מינימלי ,
קוביות הבטחה טמונות בשמן סיכה.

כמיהה
תמיד זה נראה לי רחוק יקירי
תמיד אני מפחדת כל כך
מתכופפת כזאת
מולך
מול אנשים עם כיוון

מילימטרים על מילימטרים של קיום
לאט ובמשורה קצובים לי החיים

בינתיים אתה חי ונושם
אחרי שהשארת אחריך
שבילים שרופים

קצרצר
אפשר לחפון בכף היד
את הדקות שהיו לנו יחד,
אפשר ללקט אותן אחת אחת
ולאחוז בכף היד.

אכזבה
ארבעה ימים תמימים ,
ארבעה ימים שלמים
96 שעות שלמות של שקט

הגות
ואולי חשוב לי לצאת לאור
כדי שלא להיטמע בחשכה הכללית יותר מהכל

אהבה
כך נראות דמעות כתובות
אחרי פרידה

עצב
שונאת בתי חולים - ופנים של אנשים
בתוך העיניים הטובות של אבא שלי
אנשים עוברים וממלמלים
מסכן...

גיהנום
שמעתי את ה ל א ,
הוא פירק אותי פעמים מספר ,
אבל בדיית האפשרות

אהבה
אתה רק ביקשת
בוטנים וקפה
והם לא ידעו לתת לך אותם

אכזבה
שאלתי אותו איך היה לו היום,
ומה הוא עשה והוא אמר שיאמר אחר כך,
ואחר כך הוא אמר בטון של תלונה
" שאלת אותי כאילו את חברה שלי "

ארוטי
תצייר בפיך
את יצירת
המופת
המדוייקת
של התשוקה
נקודות ופסים

געגוע
אשנא אותך כשתפתח את המעיל
ואשנא אותך יותר כשתתיר לי להיכנס
לחפון ראשי המתולתל בחיק הסוודר השחור שבך

ג'ננה
להיות כמו חתול שנופל
מבניין רב קומות
וקם מייד על הרגליים

אהבה
אני אסתובב במערומיי
ואתה בתחתונים וחולצה
נתחבק,


בחוץ תהיה רוח קרירה של סתיו
סימני החורף ינעמו לחיכי הקרמבו שלנו

ארוטי
אתמול בער בי החשק לאיזה סטוץ קצר של לילה
שגם אותי מישהו יאהב ולו במגע הבשר

צמד שירים
חזרתי מהמסיבה ושקלים בכיסי, ואני דומעת ברחובות .
עצרתי בחנות הראשונה ורציתי לקנות משהו
מתוק מלוח קר חם, והבנתי שזה לא רעב
אני לא רוצה לטעום כלום
כל מה שרציתי היה תירוץ

אהבה
תקתוקי מקלדת דיסקרטיים
צופנים בשיחתנו הלקונית
את רעלו של הבוז

אהבה
30 שנה אני בוחשת בה.
רגע היוולדי סימן לי תחום פסיעות מוגדר.
מעגל צר שאין ממנו יציאה

גיהנום
ביום ההוא נחרץ דיני
בבית המשפט הרציונלי
שלו

מצב
כמה כאב יש בניתוחים של אבא
גם אותי מבתרים, גם בי צינורות

ג'ננה
גם אם הג'ינס שלי יונח עליי נפלא,
וגם אם החולצה שלי תהיה מקדש
לחזה

ארוטי
כשיגמרו לנו המילים אם בכלל
האם לא אוכל להתאפק
ואעביר על לחיו
הלא מגולחת

אהבה
אפילו צחק על סוף הצער שלי,
על הדמעות שלי צחק.
ואני כל כך כעסתי.

אהבה
לראות אותו פעם אחת
מביט בי בזוית העיין

גיהנום
אני שמחה שהוא דתי עכשיו
ושהוא כבר לא יכול ולא רוצה
לתפוס אותי הכופרת
הוא נמצץ מעולמי לעולם

מצב
הסידור נזרק , בעיטה לרב
ג'ינס צמודים , שלום עכשיו


מעיפות פאותיהן לרוח הקלילה
חושפות שיער רך ונפלא

גיהנום
דני הפסיכוטי התקשר
חזר להרעיל לי את החיים
עם הרוחניות המתחדשת שלו

בדידות
וללכת לאיבוד בממלכה הכי שלי,
ממלכת המילים והאותיות
הוא האיבוד הסופי.
זה כמו לאבד את הדרך בבית

קצרצר
זה המקום
בו הגוף שלי פורט החוצה
את כל התנועות והקצב
שהוא שמר זמן ארוך

קצרצר
אולי ההישרדות שלי
טמונה בשקט שאני נותנת לו,

אכזבה
והנחמה היחידה שלי עכשיו
היא לשמוע את אביב בווקמן,לבכות בלחש
לנסוע באופניים בלילה , לשחרר יבבות
אל העולם שעה שהוא ישן ועייף

ארוטי
אתה יכול להתקרב מאוד
להניח שתי ידך על מותני
לקרב את חלציך לישבני
אתה יכול לגעת לאט

קצרצר
תבעת בי משפטי ברזל חיים
שרק נותנים לי את הכוח להמשיך ולצמוח

בדידות
אני לא ישנה כבר המון זמן
ואני מקיאה יותר משאני נושמת
ואם אני לא מקיאה
אני חושבת על להקיא

אהבה
העברתי מייד ערוץ מיקרי, גם שם רדיו
אבל תחנה שונה
והנה אתה שר
בדיוק

דוגמנית המסלול
הרעננה שהוא רוצה,
שתופיע על השער של חיו,
והיא תהיה אנינת טעם
עשירה ונבונת מחשבה ,
לא יהיו בה טעויות
והיא תהיה בת שיח נפלאה

אהבה
רק היא מצליחה להכיל
את החומר הנפיץ שהוא אני

ארוטי
כל מה שאני יודעת זה שאני רוצה אותו כולו ,
גם אם הוא ייתן לי מנות קצובות מבשרו ונפשו
בכל פעם חלק קטן, לנשום להריח

געגוע
שמעתי שגרת בתל אביב שנה תמימה
שמעתי שהיה לך משהו עם הגיטריסט
שמעתי שהידרדרת לסמים
ושמעתי שהיה לך רע


שמעתי המון
ידעתי מעט

אכזבה
קח אותי לממלכת הסופר-פארם
וספר לי שוב על הפנטזיה שבסרט

גיהנום
וכמה שאני קוטלת אותו
הוא חוזר

געגוע
ציפורים חוצות במעופן
את החלון שלי

אינטרוספקטיבי
חיי רצופים בחומצות כאב
שאני שבה להתבוסס בן
כמו היו שוקולד בלגי משובח

קצרצר
אני חוששת שהתשוקה שוב מנחה אותי,
שוב מאירה לי בחושך בדידותי,
שבילים סוחפים של מגע,

אהבה
ואז הוא בא אליי
לפת את כף ידי
ולקח אותי מאחורי המדרגות
למקום ריק יותר, עם יותר מרחב תנועה.
ואז היה חיבוק ארוך ארוך ארוך

הגות
ואז לפני שמתחיל החומר הפסיכולוגי
מתנגן השיר הנורא "אופק ילדותי"
שתמיד גורם לי להתבוסס בדמעותיי

אהבה
לפעמים מרגיז אותי
איך הצער שלי מלא חן,
איך אני רהוטה כשכואב לי
וכשיש רגעים של שלמות
איני זקוקה למילים

אינטרוספקטיבי
מבעד לפרקים האסופים
ראיתי רוך בעיני התלין

ארוטי
אני מניחה שכל חודשי החרמנות האלו שלי עם עצמי,
היו לי לרועץ ובאו לתבוע ממני דמים של מצפון בערב הזה,
אז נכנסתי איתו לדירה ודיברתי איתו מילים ופתאום

ג'ננה
אחרי שהוא הלך
הייתי כמו מישהי
שמנסה שוב ושוב
לתפוס בכפותיה

געגוע
פה ושם זה אוחז בי בציפורניים
לופת אותי טרפים של געגוע

ארוטי
וגופי נרתע, מתקער הלאה ידי דוחפות
הלאה, הרחק ממני והוא מחייך
חושב שזה חלק מהעניין
וזה לא

אהבה
לו יכלתי להישאר נאיבית
להמשיך לחייך לקלישאות המילה שלך
כאילו שאתה באמת אוהב ושבאמת נדבר

אהבה
זה בדיוק הרגע לחבק אותו אחרת ,
להתענג על חיטובי גופו המתואמים פלאים בגופי ,

אכזבה
איך כל האהבה הזו שלי
לא מצאה דרכה אילך
כל המכתבים והדמעות
מה, זהו
נגמר?!
נידונתי להתעלמות בעולמך ?!

אהבה
כמה שהוא אינו אוהב אותי.
הביא קונדומים באמתחתו ,
לא נגע בי ולו לרגע בודד אחד.

הגות
ואני חושבת לי האם העברית שלי מספיק יפה ונכונה
וזה בעצם כל כך טיפשי - הרי לא הנכנות היא העניין כאן
לא מילים של דוד אבידן או של עמיחי או יוכבד בת זונה
יצליחו להגיע לעניין האמיתי שהוא תמיד מעבר למילה

כמיהה
על אגן מוצק
ג'ינס כחולים שמוטים
חריץ בשר צוחק מבעד
שני כיסים אחוריים, חופנים

אכזבה
לחטוף סחרחורות של אנמיה ,
לאחוז שוב בקירות לצידי,
לתמוך בעצמי כמה שניות

קצרצר
ואני בלבי כל כך רציתי
שכל האמצעים והדרכים העקיפות

אהבה
אני כל כך אוהבת אותך
כמה זמן לא שמעתי את עצמי
אומרת את זה לך או לעצמי

אכזבה
באזשהו שלב נגמרה לי האהבה
והתחלתי להאמין במוות
הרי מה נשאר לו - לאדם

אהבה
והוא מדבר איתי על כסף שוב ושוב
משבח ומפאר את העושר הכסף והממון,

וידוי
להיות חברה שלך - זה פרויקט ללא תמורה
זה להמתין לכל העקיצות והשיפוטיות
ששמרת לזמן ויכוח.

צמד שירים
ישנתי לצידו שינה מתוקה ונפלאה
כשנת תינוק החפון בידי אימו האוהבת.
חפן אותי בנוכחותו בכפות גדולות של אהבה
ובריח עטינים עסיסיים כבדי שלווה

אכזבה
בכל פעם אתה עוזב אותן - משאיר פצעים פעורים ונעלם
עם מזוודה וכובע. עוזב כמו בסופים של טנסי ווילאמס.

בא לי לגלח את הריסים
לשרוף את הגבות בגפרורים
להריח את השריפה

אכזבה
מה שבאמת חיסל את אבא
בסופו של דבר
היה חוסר היכולת לעשות

ארוטי
ואני יודעת שכשברחה לי אנחה שקטה
את נשכת שפה תחתונה והבטת בי
רצית בדיוק כמוני להרגיש אישה

קצרצר
אני נגמרת

מצב
אם יכולתי להקפיא רגע בזמן ולהראות לך
הייתי מבקשת צילום "לונג שוט" של מצלמה רגישה

ארוטי
לילה עכשיו, אין שעה
מי סוחב את עומס השעה
פרקי היד שלי עדינים לכובד שכזה
מחר נלך לארמון בקינגהם

ג'ננה
שלחתי לה מכתב נאור וסולח
כאילו באמת נשכח ונסלח ונמוג

מזמן לא התפעלו ממני,
מזמן לא חייכו אליי
חיוכים גדולים
של הערכה אמיתית,
חיוכים כבדים של אהבה שלא בהכרח מהולה במין עד אבדן זהות.
אהבה כי אהבה, שיחות טלפון שמותחות את השעות והימים,
וחוטי הטלפון הנרעדים האלו מתהודת צחוקינו המתגלגל בין ערים

בדידות
אני משתדלת להתנהג לייט
להמיר את הנתינה שלי
למנות קצובות

ג'ננה
לשחק ביחד על הבמה. לשחק בצוותא
לעשות אודישנים משלנו. לשחק את החיים
שלך שוב ושוב. לשחק את החברות בינינו

גיהנום
אני מניחה שגם בזמן שמאבדים,
מאבדים לאט, עדים לאיזה תהליך של
התמסמסות השיחות העניין העקרוני שלנו בנו,
במקרה שלנו זה העניין שלו בי.

בדידות
אני יוצאת מהמיטה שלך
מגניבה נשיקה אחרונה ועוזבת הביתה
מאה שמונים מעלות

אהבה
בזמנים טובים באמת
עושים את הסקס בעיניים

ארוטי
עשיר ומתוק
בא בפולסים קטנים
מותיר אחריו אנחות אחרונות

ג'ננה
ואתה רועד, מגיש
סיגריה רטובה
אל פיך

גיהנום
עצוב לחשוב שאני כבר מכירה בגילי
את הקונפליקט העצום בו עומדת
אישה מוכה רווית התעללות

בדידות
מפסידה ונפסדת אני

ובליבי חשבתי
לפקוח את חלון המכונית
להוציא ראש ושתי ידיים מושטות
לספוח את כל כמות הטל שאוכל לחפון בגופי

געגוע
ידך מחבקת אותי את החיבה
שפיך כושל מלהפיק שוב ושוב

ארוטי
מרעיף עליי מגדנות רבות עטופות בשר גוף
שידיי נכשלו מלהכיל
והוא מרעיף עליי קסמיו וטעמיו,
בעטיפות בשר משתנות,
ואני רק גומעת עוד ממנו ,

אכזבה
שלחתי לך
מכתב קצר של עמוד בודד
ששקל ועשרה
יסחבו עד לתיבת הדואר של אימא
משם לידיים שלך ולנבכי לבך

קובץ שירים
זמן רב הקראתי לך בחסות הבמה
מכתבים לירים קטנים ומדויקים
הקפדתי בתאורי האומללות שלי

געגוע
משהו בי עוד מתעקש
לזכות בך ולא לוותר

אהבה
זה כואב כמו הרבה מאוד.
והוא אינו כאן לרסן לי את הנשמה
ברציונל הבריא שלו,

ארוטי
כן , זה הזמנים המשוגעים שלי
זה זמן הסקס עכשיו
מסע הפיתוי והבהלה נמשך

אהבה
אז עכשיו כשאופק האהבה האדמדם שלי,
מחליף צבעיו לצבעים קרים כחולים ירוקים,
ואני נשארת במקום מרשה לו להחליף צבעיו.

אהבה
אני נותנת לו את האהבה שלי בכל דרך,
אני מקשיבה לו באהבה גדולה
ואני עדיין לא האישה שהוא רוצה.

אהבה
אני זורקת מטבעות
מעל גשר TOWER HILL
לתוך נהר התמזה העמוק
ומבקשת דברים

ארוטי
אבל אני זקוקה למשהו שיעסיק לי את השפתיים
אני מחפשת במכונה לפני ההמראה
באוטובוס חזרה ללונדון
איזו סוכרייה
או משהו שיעסיק לי את הלשון המטורפת שלי

געגוע
עכשיו חזרנו לתקופת האבן המילולית
ואנחנו חוצבים מסרים מצויירים באבן גיר ,
מתקשים להבין את המסר המתפורר,

אינטרוספקטיבי
המשפט שאמר לי כשנפגשנו לראשונה
עוד מהדהד במרחב שבנינו
גם שנתיים אחרי

קצרצר
אני רוצה
לגדול, לצמוח
לכתוב, לשיר
לנגן ,להרגיש ביחד

הגות
החיים קלים למתמטיקאים
העולם מסודר להם לפי מספרים
החיים קלים למתמטיקאים
הם לא מבינים כלום בדברים אחרים

געגוע
אני יודעת שאני נחש המים של ים התשוקה,
והתנועות שלי עגולות מפותלות ולחות,

אהבה
היה רגע בו כל התחכום שלו נפל
כל תאוות הסקס שלו וכל המחמאות התמוטטו
כל חומות העיניים קרעו מעלינו את אישוני הצביעות

אינטרוספקטיבי
מבני מעיה של הרכבת
אני נפלטת בנחיל האנשים
זולגת אל המשרד

מצב
מצאתי כל מיני ציטוטים
שהם ממש על גבול הגאונות
של שלום חנוך וג'וליה קמרון
ואז קלטתי שההתחלה הכי נכונה
זו שלי

ארוטי
אני זוכרת
רגע שהקפאתי בזמן
להפשיר כשמצער ובודד
אני זוכרת איך הגוף שלו נע
במרחב הבית המופלא שלו

ביקורת
רציתי לראות את החנויות של המלכה
איפה היא קונה ממרח שוקולד וכאלה
אבל היא אמרה שהמלכה תפלה

ג'ננה
מה יקרה כשהרוצח יקבל חופש ראשון
כמו שמקבל כל אסיר - אחרי 7 שנים
24 שעות של חופש מוגבל
קצת משפחה קצת מכולת

גיהנום
פעם הן היו נוטפות דבש ואהבה
ותשוקה והנאה אינסופית
עכשיו הן הפכו רק
ערבול דיי מגעיל

ארוטי
פתאום אני שולחת יד לתיק ,
מוציאה סוכרייה על מקל
והוא כל הזמן מסתכל בי בעיניו הרעבות
אני פותחת את עטיפה לאט לאט

אהבה
הוא הגבוה מיכולתי,
אוהב אותי בדרך שאיני מוכנה להסתפק בה ,
ובכל פעם אני חוטפת עוד סטירות,
ואני לא מסיטה את הראש ,
אלא מותירה את הראש כשהיה,
חוטפת את הסטירות ולא מנידה עפעף,
רק דומעת דמעה חרישית
מבעד לחיוך המאוהב והאדיוטי שלי

ואני מבקשת מעט,
סימנים פשוטים של חורף
קרמבו בודד מלא קרם אוורירי
מצופה שוקולד חצי תפל, בבסיסו עוגיה
מעוטרת פיתוחי עוגיה שמחים,
והכל עטוף רדיד דקיק של נייר כסף
אוצר בתוכו חלק ממנעמי החורף הפשוטים

גיהנום
לצערי הרב
דני חזר מסיני - חיי
כן, אני יודעת שאני נשמעת אכזרית

ג'ננה
בזמן האחרון
אני מתעדכנת
בודקת בדיוק מתי תתחיל המלחמה
שלא יתפסו אותי מופתעת
יש לי משפחה וחברים
לשמור עליהם

אהבה
אני מתגעגעת לרגעים השלווים האלו
בהם היה שקט טוב כבד ומתוק
כשאני והוא שוכבים על הגב
משתעשעים במילים

הרהור
פתאום הרגשתי כמו איזה חלק מההמון
וגם אני כמותם צובאת על הפתחים,
מתחננת לכרטיסי תשוקה
במשרדי הכרטיסים של הכמיהה
בכניסה חמש מאות ושתיים לארץ הסיפוק

קצרצר
מדיי פעם אני רוכנת לחולצה
מקרבת את בד החולצה לאפי
ומסניפה את הריח הזה

אהבה
ואני .
תוקעת את כל החיים שלי ,
את כל התוכניות שלי
בציפייה דרוכה לבקשותיו

אהבה
לבדוק איך השיער שלי נראה במראה,
למצוא איזה מאמר של איזה פרופסור ,
הכל כדי להתחמק מלחשוב עליך

עצב
ואני הרגשתי כל הזמן על סף נפילה
רציתי ליפול, להתעלף, שייקחו אותי באמבולנס
שצלילי הזוגיות הבקבוקית יופרעו בגלל מסכנותי היחסית
אבל אני, ממתי אני מסכנה ?!
ממתיי דברים מסכנים קורים לי ?!
לא נפלתי, לא התעלפתי ובקושי כאבו לי
הרגליים

אהבה
החורף הזה שמגיע
עושה אותי קצת עצובה
אני כאן, ואהוב ליבי בארץ מחשבות
לגמרי אחרת

מצב
יש צחוקים ששמרתי
כמו סצנות ממחזות שקטים

אהבה
זה נורא עצוב
שהפחדנות שלי והפחדנות שלך

אהבה
פעם אחרי שנים,
אני אגולל
את כל המכתבים האלו לפתחו.
והוא יקרא אותי לאט.

גיהנום
לפעמים אני יודעת שאני מטומטמת, לפעמים אני יודעת שאני ממש
מונגולואידית בחשיבה שלי, לפעמים אני רוצה שהכל יסתדר בשניות.
למחוא כף ולעשות איזה תנועה גרנדיוזית עם היד
וכל החיים שלי יסתדרו יבוא המשיח ואבא שלי יחזור בריא - אזכה
בסכום נחמד בלוטו
משהוא כמו חצי מ

אינטרוספקטיבי
ימים ארוכים אוחזת בי השתיקה
ואני משתדלת לקמץ במילים
לא להשתמש בן יתר על המידה,

הגות
אתה הולך ומתקרב לעצמך
ואני מודה למלאכים

מביטה בזוגות הרוקדים
ומשלבת ידיים
ופניה מחייכות חיוך מלכותי

אינטרוספקטיבי
בכל סוף שיחה
הוא שוזר את מרחקה
של השיחה הבאה,
ובכל פעם היא רחוקה יותר,
נדבר מתישהו,
נדבר אם יצא, כשיהיו חדשות.

אתה צרה צרורה
גבר חלומותיי הצעיר
צרה צרורה וארורה

מצב
כשאני רואה את אביב עוצם עיניים כשהוא שר,
אני בטוחה שאני והוא רואים קטעי סרטים
וקטעי משמעות שקשורים לשירים

מקום
אני זוכרת
שלרגע איבדתי שליטה
כשהתחבקתם על הבמה
והיונים שלכם עפו רחוק אל החופש

הרהור
עיניי עוד מפיקות דם, ברגעים שנראים לאחרים כהצלחה
וידיי עוד מגששות איבוד ננעץ, בהומלס נרדם במדרגות
הקרות של התחנה המרכזית - ואין אונים

גיהנום
הרבה כאב וסבל


מלווים כרגע את השקט הזה

קצרצר
ואז הוא דרך בשלולית בהרצליה

ג'ננה
תאסוף אותם אחד אחד
את מילארד הסינים
שיעמדו מתחתיך
כדי שתיגע בפסגה

אני שומעת את געגועי הבוטנים המתוקים
מריחה את עוגת השבת
ואת קולן של קופסאות הפלסטיק שלי
נפקחות בעמק

אהבה
אני רוצה שהגלים
ייקחו את תהודת קולי הנקרעת
ויעבירו אותי חלקים חלקים שיינשאו
על אדוות קלות מכאן ועד לחוף שלו ,
ולפני החוף יאספו האדוות
את חלקי תהודת קולי
לכלל זעקה חזקה

אינטרוספקטיבי
אהבתי אליו , אהבתנו
מסיעה אותי ברכבת מהירה
בן דנדוני השיח האוהב שלנו

אהבה
יש לי ציפורניים ארוכות עכשיו
ואני רוצה לשרוט אותך בגבך
מרוב אהבה

אתמול הוא
אמר לי מילים כאלו נפלאות של כמיהה
שלא ממש זכרתי איפה נמצאות הידיים והרגליים שלי ,
ולרגע אחד נפלא הייתי ברקיע הלא ממוספר הזה של האושר

כמיהה
הלב שלי צורח
שהוא רוצה להשתחרר
מכבלי ההגיון
ולטפס
לתוך המיטה שלך

הזמן עובר אותנו
כל יום משאיר אחריו כתובת בבשר
תאים קמלים במוחנו בכל רגע

אכזבה
הנה גם אני עוד אחת בתור
של שביל הלבבות השבורים
שהותיר אחריו המוצלח.

ג'ננה
למרות שאני
קורעת את
הלב שלי במרכזו,
תוקעת סיכות נוצצות
ומותחת את עור ליבי

געגוע


כמה קראתי לך מהמבוכים האיומים של כאביי
מעולם לא נענית, בטח היית ישן
או שמא קבור עמוק בעננים
של הפחד והאינטרס האנושי
שהמציא אותך

מצב
כי למרות שהוא הרעיד לגמרי
את אדמת העולם שלי
אני אולי בוכה
אבל לא נפלתי

אינטרוספקטיבי
אמא הביאה לי שלושה ורדים
ולא ארך הזמן והם נבלו ונעשו שמוטים
וזקנה זרקה חולשה בעלי הכותרת,

קובץ שירים
דפים של דמעות ומלל
אמת מלוחה וכנה

אהבה
אני לא יכולה לספר לך
מה קרה בחדר שלו
על המיטה שלו

כמיהה
אני צימאון אילך
כולי כמהה, כולי
אצבעותיי כמהות לגעת
במקשי הטלפון

יחסים
אם הייתי יודעת שאתה
מבין אהבתי גם אם
לא הייתי נותנת בה
סימני בולים ומעטפות

בדידות
החיים לא הולכים
לכיווני חיוך,
אלא אחת לזמן מה
מתעתעים בעיני אושר

ארוטי
לפעמים ככה כשאני על האופניים
וההורמונים שלי נשפכים על האספלט
אותו אני עוברת ורומסת בגלגלי האופניים שלי,

ג'ננה
ביבי גילה את השלום לכבוד הבחירות
ואני גיליתי את הבדידות מחדש
בעקבות יציבותו הבלתי מתפשרת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
אם הייתי יכולה
לרגע אחד, להניח בצד
את כל הקשקושים של האיפוק
של הבגדים המוקפדים והאיפור

הוא ואני
ההצגה העולמית שלי
סוחפת תשואות חיוך
מתפאורת חיי השקרנית,
שכנים דודים דודות חברים של אינטרס
חברים של תשוקה חברים של הופעות
חברים של שיעורי גיטרה חנוונים וקופאיות בסופר,
מוכרי ירקות ואנשים ששומרים להם את הזכות להצטרך אותי

אהבה נכזבת
ודאותי הספורה יודעת רק
שהתשוקה מוציאה אותי מדעתי,
ואני כל כך רוצה למצוא עצמי בדרך אליו,
נוסעת אליו, חופנת פניי במעילו ומריחה,
והוא אינו שלי, אינו שלי.

אהבה
והוא שואל ואני מהנהנת "כן יופי ",
וגונבת עוד ממתקי ריח באפי,
עוד מבט חטוף
על האוזניים שלו,
האף הזה
ותפארת שפתיו,
הלוחשות לי הביטי,

אהבה נכזבת
אני טיטי תמיד הייתי טיטי תמיד אהיה,
אבל אם רק יבקש יקירי אהיה שושנה למענו
אהיה אריה ואהיה ציפורה או מסעודה משדרות
או קצב שכונתי או מה שרק יבקש,
אעשה מטמורפוזה לכל צורה שרק יבקש.
כל עוד יישאר לצידי, ואוכל לקרוא לו
והוא עדיין יהיה בקרבת הנפש שלי

אהבה נכזבת
אני חוששת שאני מאבדת פרופורציות,
מרוב שזה חשוב לי להישאר רזה אני קצת מגזימה,
בודקת ערכים קלוריים של כל קשקוש ומקפידה מידיי,
עד שכשאני נהנית ממשהו , השירותים קורצים לי להקיא
את הנאה שלי החוצה

אירוטיקה
מגע קל של לשון בבשר,
משיכות מכחול אצבע על גוף רוטט וכמהה,
ציורי גוף של תשוקה

הוא ואני
כל כך כואב שהכל מתערבב ומתבלבל,
ואני חופנת עצמי במיטה,
מתחבאת תחת כר ושמיכה וחושך וטלפון מנותק
מדמיינת כאילו איני, כאילו הצער שלי אינו
כאילו הכל נעלם ונטחן לאבק דק
בפוף של קוסם, ואיני ואינו,
ואיננו יחד

אירוטיקה
ואני נעה בחוסר זהירות דורכת על הכל,
מכוונת עצמו חסר המשמעות למזרן,
מפשילה אותו מלבישה בו זהירות,
ממחיזה חיוכים , משחקת ליטופים
וניגשת למלאכת המין
זונה של רגש אני,

מכתב
אני אוהבת אותו שמחה בשבילו ,
שונאת אותן המתאימות לו המוצלחות ממני,
שונאת אותו אוהבת אותו בלי קצוות.

אהבה
אני מקלפת אותו מכל חזותו
ורואה את זוהר נשמתו האמיתי,
כל תבונתו וקסמו גלויים לעיניי,

אהבה
עכשיו ממשיכים לגלגל בערוץ 33
הופעה של חנן יובל,
מלך העולם בזמנו.

עם הזמן הוא מתאמץ לומר לי שוב ושוב כמה שאני אחרת ,
כמה שאני שונה , כמה שאנחנו חברים בכל העניין של האתר,
למרות שאני יודעת שגם אם האתר ייפול בהפסקת חשמל גדולה,
כשלחברת החשמל לא יישאר כוח וכשהאינטרנט יישאר מושבת,
וכל המחשבים ישתקו, והשפה הבינארית תהי

הוא ואני
ואני כל כך רציתי אותך לגמרי לעצמי.
כל כך רציתי אותך המורכב
אלפי חתיכות לא מתחברות,
סודיות ומקצוענות מרצפים את הוויתך
הקוסמת לי באצבעות נפש
המרמזות לי להתקרב

אהבה
ורגע אחד לפני סוף השיחה,
אתה לוחש לי בשקט בשקט
שאתה חופן את תאוותך הגברית בידך
ועיניך לבך מפנטזים אותי מתפתלת תחתיך
ואני מתגעגעת ,שוב נמלאת תאווה

אינטרוספקטיבי
כמו כדור טניס אני,
משוגרת שוב ושוב
בין מגרשי הקנאה לאהבה,
מדיי פעם נופלת לאחד המגרשים

הוא ואני
פעם אפשר היה סתם להתקשר כי התקשרתי ,
עכשיו אני צריכה תירוץ, סיבה טובה .

מכתב
עד עכשיו כשאני רואה איזה שדה רחב ידיים ופתוח
אני לא נהנית פרופר מהחן והקסם שבשטח פתוח ופורח,
אני מיידית מתמלאת צער.

אני תרוץ לצאת החוצה, תרוץ לעיין במותניים צעירות
מצע גידול נוח, פאסיבי וכל כך אוהב
שיניח לך
להיות כזה

אהבה
בערב הבטת בי ארוכות,
עיניך חרצו בעיניי שריטות חסרון,
ואני רק הבטתי בך
וכולי שתיקה למענך,

אהבה נכזבת
כמה הבטחות נפלו לתהום הפיקציה,
כמה יציאות עם החברים שלו הוא דיבר
כמה מפגשים בנינו הוא אמר
כמה גדולות ונצורות
הייתי אמורה לעשות איתו.

אהבה
אז הנה אני באמצע האופניים,
מתחילה להכניס לעצמי לראש שהוא לא יצא עם חברים,
אלא יצא עם אישה ובטח הם מתענגים על מנעמי החיים,
לוטפים אצבעות בסרט ציבורי, אוהבים בחופשיות יתרה.
ואני מתחילה להרגיש איך הקנאה בוחשת אותי לקרביה,
איך כואב לי בצד, איך הלב ש

אהבה
אני כל הזמן מרגישה קצת חייבת לו,
על כל הדברים הטובים שהוא מראה לי.

אהבה
אני לא ממש יודעת
אם אני ממלאת מקום
של הרגעים החסרים בו
קול נשי וענוג האוהב אותו


אבל אני שמחה להיות שוב בקרבתו,
לשמוע אותו מהדהד לי הודעות מצחיקות

אירוטיקה
מרגיש איתי נוח כל כך, אוהב אותי ,
פורט עליי במיתרי עכבר,
וכשזה נגמר הוא ממשיך עם האצבעות
בלי אמצעים ממוחשבים רק הנשמה שלו
והעוצמה האצורה בקצוות האצבעות שלו

אהבה
תמיד אני בורחת לכאן למילים.
כאן הבית שלי, אלו הם הכתלים היחידים
שמוכנים לספוח את הצער הבלתי פרופורציונלי
בשקיקה

אהבה
יקירי הוא צירוף של ביקורת ואהבה ,
ברמת כנות גבוהה כל כך שקשה לי לבלוע אותה
אני משתוקקת לכל מנה ממנה שוב ושוב,
גם אם קוצי הביקורת ישרטו שוב את גרוני

אהבה נכזבת
אז שעה שאני כותבת עצמי כאן
מצפינה את הדמעות עמוק בחיק הסודי
עד שאמא תישן ותהיה לי הרשות והזכות
ליפול על מצעיי בדמעות, חלשה ובודדה,
מסורבת אהובי בפעם המליון,
ועדיין משחקת אותי זקופת גו.

אהבה
הוא אומר לי
בכל סוף טלפון "נשיקות",
ואני שואלת אותי
אם זה לא איזה סיום מנומס לשיחות שלנו

אהבה נכזבת
אני שתיים.


אחת אומרת תבעי אותו לעצמך בלבד,
סגרי עליו בכותלי הבית,נג'סי אותו למוות שיהיה רק שלך,

אינטרוספקטיבי
והמבט שלו מחפש אותי החרדה מלהימצא
מלהביט בו נכוחה
להותיר את חברו נאלם מול ארובות עיניי
המתמוטטות אגלים למשמע האבדן שלי אותו

אהבה נכזבת
אז אני דוחה את זה עוד קצת, עוד רגע
כמו שהייתי עושה בחורף,
כשאימא הייתה מעירה אותי
ביום גשם ללכת לבית הספר,
ואני רק רציתי להצפין גופי
במקום חם ואוהד לעוד קצת זמן,

אהבה נכזבת
תתחמקי יופי טיטי, תתחמקי.
תכתבי עוד מאמר ברשימת הביבליוגרפיה
כשמבפנים בנשמה מגרד לך הוא הפוגש
את הבחורה רוקדת הסלסה.
היפיפייה הנהדרת
המעוטרת קישוטי קיץ ושמחה,
ומיני עיגולי לשון ברזילאים.

אהבה נכזבת
אולי זה יעבור לי , אולי אני מאוהבת ,
אולי אני מושפעת מההלך הציבורי הכללי
של הטרוף בארץ ישראל , אבל כך זה מרגיש לי.
מרגיש לי מתגעגע וכמהה
וכל המילים האלו
שמצטרפות יחד
לכלל החסר והעוני שפוקדים את נשמתי כשאתה אינך.

אהבה
ואני עוד חרדה מהמילים ,
עוד מביטה במקשים ומשלבת ידיים .
חוששת ממה שיגלו לי קצוות אצבעותיי
המחוברות למרכז ליבי, אותו אני מעמיסה
ענני איוולת, מעשיות ותשישות.

ביקורתי
והם השקרנים ימחאו כפיים למילים
שלא שמעו ולא רצו לשמוע.

אהבה נכזבת
הייתי זמינה פחות אליו,
הרבה פחות זמינה והוא קצת חיפש אותי,
שלח לחפש אחריי, ואני התמהמהתי במתכוון.
שיחכה עוד קצת, שיתגעגע אליי המאחרת להגיע,
שיעלה המחיר שלי במעט, שאהיה טיפה יותר שווה
מעודף הזמינות שסיגלתי לעצמי לגביו .

אהבה נכזבת
לא עוד החתלתול הקטן הנשכב רך וממתין
ליד לוטפת של בעליו,
לא עוד להמתין,
לא עוד לחכות לו. לא עוד!,

אגדה
לא יהיו לו הזדמנויות לנשק לי מאחורי המדרגות,
שעה שאני מטופפת על עקביי לשירותים
ואנשים עסוקים בחבריהם ובעצמם
עכשיו אנחנו צפופים ואני צריכה להתאפק
עם כל התאווה שמציפה אותי כשהוא ישנו .

אהבה
אני מתגעגעת אליו,
ואני שונאת את עצמי על כך.
אני רוצה לגדול
לבדוק את הפוטנציאל הגברי
המתדפק על דלתותיי האמוציונליות,


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
היית מסתובב בערבים האלו בין כולם
מדי פעם מגניב מבט לוודא שאני איתך
שאנחנו עוד חברים.

כף יד חסונה פותחת את התיק, מוציאה קופסת פלסטיק
מסירה מכסה אדום במהירות ותוך הקופסא נגלה
גבינה לבנה רזה, שתי פרוסות לחם שחור
ועגבנייה בשרנית ועגולה עם כפית

כמו לארוז בקופסאות את האהבה שלי,
למלא בה את חלל דירת הנפש שלי,
והאהבה גדלה וקופסאות הסנטימנטים מתרבות,
צבעים וסרטים וצורות , ודינמיות מופלאה בצבעים ובכלל

עיניו פקוחות אל הנופים המשתנים, אל המנעד הצבעוני המשנה
גווניו מירוק לחום אדמדם, ממישור לח לגבעות ומכתשים צחיחים.
המדבר פוקח את עיניו החוליות ומביט בו מביט.

מחמם בקומקום מים תל אביביים
ממתין שירתחו בסבלנות
פותח את ארון הכלים
ומוציא ספל צהוב וגדול

לי ולאבא שלי יש מקומות סודיים
ואלו הם ארגזי הפרי הגדולים המאוחסנים בנמל
טונות של הדרים בריח שמצטרף תפוז תפוז לארגזי ענק
ששולחת ארץ ישראל לעולם כולו. ואני ואבא שלי נכנסים
מקבלים את הדף הריחות הענק הזה, בושם במינונים מסחריים

ראיתי לו בעיניים
את הגעגוע העמוק לחום
זיהיתי את התאווה חיה לו בעיניים
את התשוקה מתפתלת אילמת בחלציו

והיא תיקח באצבעות קטנטנות את הבלון מידיי
תפנה את הבלון מעל לראשה הקט
ותפתח שתי אצבעות צמודות

ואני התאווה מביטה בו בשקט
לוחכת שפה תחתונה בשיני, כובשת מבט נבוך
עיני מעפעפות למגע אקראי שלו - כשהוא מגשש בידיו
לאתר את הרצועה של חגורת הבטיחות מבעד לכתפו




אל הארכיון האישי (166 יצירות מאורכבות)
לפעמים ילדים
זורקים קלקר
ואומרים שזה
שלג, ולפעמים
באמת יורד שלג
קל, קר.

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





יוצר מס' 821. בבמה מאז 10/10/00 0:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטיטי טובולינה
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה