|
בוא ניתן לדברים
להירגע מעצמם
שנים של צפייה דרוכה
הגיעו אל סופן
|
זו אותה השקיעה באותה השעה
זה אותו היום אותו המקום.
שתיקה רועמת דממה יוקדת
לבד בקצה ההר.
|
זה מה שזה לא צריך להסביר
כמו צל שרואים על הקיר
כמו תמונה ישנה שנשכחה
מחפשים מה מסתתר בתוכה
|
תגיד לי שהאושר הוא מה שביני לבינך
תגיד לי שהלב שלך פתוח לרווחה
תגיל לי שהלילה נתמזג עם השמיים
תגיד לי שהחיים שלך טובים שבעתיים
|
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
