|
הי אני כבר לא תינוק, אני מתלבש לבד ומתפשט לבד
ואוכל לבד ושותה לבד וחושב לבד על כל מיני דברים
שאעשה לבד
כשאהיה גדול... (י' גפן).
אז גם אני לא תינוק, לפחות חיצונית.
מקווה שתהנו ואולי אפילו תגיבו.
טיפטיפון
היה פעם איש אחד שלא היה לא כלום, אבל ממש כלום, אני מתכוון
שלא הייתה לו אישה ולא ילדים לחזור אליהם אחרי העבודה שלא
הייתה לו. לא היו לו אימא ואבא ואח או אחות. לא הייתה לו כתף
לבכות עליה או ירך ללטף.
|
היה זה ליל קיץ ממוזג. השמש כבר מזמן נשקה לים, פיפי ולישון.
אם כי לא כ"כ נעים לעשות פיפי במים, במיוחד כשכולם מסתכלים,
אבל היא כבר רגילה.
|
תמיד חשבתי שיש משהו מאוד סקסי בבחורה שמנגנת בצ'לו
|
הלכת לך בשדה
ביקשת למצוא פרח
לא פרח שקמל וכותרתו יבשה
לא פרח קוצני שיד בו לא תיגע
פרח מלא הדר ויפה תואר
פרח רך ונעים (ומבין)
|
מצאתי אותו יושב בפינה מוצלת
זקן סיני, פנים קמוטות, מעט עצבת
אך אל תטעו מארשת פניו של ידידנו
סוחר ממולח הוא, מנסה לשחק ברגשותינו
|
זה שאתן בובות או חפצים במקרה הטוב, זה לא חדש לי
כלי קיבול, אובייקט מולטימדיה שימושי
מקור שעשוע והנאה לחיים משמימים
את כל זה אני יודע כבר כמה שנים טובות
|
יום אחד אני אתעורר ולא אמצא את עצמי שוכב לצידי ומה אז?
אמא, איבדתי אותי!
|
אם השמש היתה בידי
הייתי זורק אותה כדי שאוכל לכרוך זרועותיי סביבך.
|
כשאתם מתים אנחנו החיים ממשיכים לחיות
כשאתם מתים אנחנו ממשיכים את החיים
ממשיכים את החיים איתכם המתים
כשאנחנו חיים אתם המתים ממשיכים לחיות
|
אם רק היית נותנת לי הייתי מנבא אותך.
|
ראיתם פעם גלים שנעים לבדם ולא מגיעים לחוף הקרוי חוף מבטחים?
|
אבל למה?
שאלתי מחבק בחוזקה
|
זה כמו שהייתי קטן ושיחקתי בחיילים
זה לא היה באמת
הרגתי אותם והחזרתי לחיים ברגע
|
ואשק לגופך ברכות מחוספסת
ואשא אותך ביידי אל המקלט הפרוץ
|
אני רוצה להביט בך בכל זריחה מחדש
אבל הוא אומר לי שהבוקר ישחיר
|
אמרת לי שזה נגמר ביננו
ולא הבנתי
אני יודע שהכל נגמר בסוף, אבל זה קשה לתפוס
|
שם היכן שנשברתי
את הפשלת מכנסייך, פרמת כפתורים
וחשפת השדיים
|
תמיד את צלולה בראשי.
שם ליד האונה השמאלית
|
יש בי קרבות ומלחמה עקובה מדם
|
נגעת נגיעה קצרה
נגיעה רכה
דקה
דקיקה
|
הגיע הזמן שתביני, אולי עכשיו תקלטי
אמא, את אף פעם לא היית איתי
|
ראיתי אותך מענטזת בקלילות הדעת, מתנפנפת בשימלתך הדקיקה
שדייך משחקים משחק של ילדים, מחבואים או תופסת קשה לדעת
|
מהחלון ראיתי אותה, בדרכי החוצה, ציפור שמפחדת לעוף
|
אם אם תיטוש המלחמה קרה ואכזרית
מרעומים בקול וצבע עז מרמזים על שפך דם
סגר על הרחובות הבוערים אדום
אויב יגבור וגורלנו בידו
|
תכתוב, היא אמרה לי, אני אוהבת איך שאתה כותב,
תביא לי פרחים למה אתה לא מביא לי פרחים יותר?
|
הם זקנים, זה נכון, ולא יפה לצחוק על אנשים בגילם, אבל הם
בוקים - הלבוש, המפית התלויה מצוואר ומשמשת מגן איתן מפני
הלכלוך שלעולם לא יתקוף.
|
סכין מפלח בלב החי
והוא נדם
חבר היה, אדם
ואיננו
|
לא כועס
רק רוצה לדעת איך
איך לקחת אותו?
|
הרי רצף של כמה נקודות יצור לנו קו, זאת כולם יודעים.
ורצף של נקודות אושר יצור לנו קו של אושר, ההולך ומתרומם עד
לנקודה (כן, שוב נקודה) - נקודת השיא.
אך בחיים קווי האושר נקטעים לא אחת, ודי בנקודת כאב אחת כדי
לקטוע קו אושר ארוך וגדול.
|
את בטח מהנהנת באכזבה, כי את אוהבת את השמאלץ
ואפילו אם תכחישי לא תרכשי את אמוני בנושא הזה
|
זה אוכל מבפנים
אוכל ולא מפסיק
|
|
|
זה לא שהם קרסו,
הם פשוט נחים.
חבר שלום בשיחה
עם ג'ון קליז
ליד פלאפל
התאומים בגבול
גבעתיים רמת גן. |
|
