|
טינקרבל נולדה בשנת 86' בקיבוץ נידח אי שם.
היא מפחדת מהעולם, למרות שהיא מעולם לא תרשה לאף אחד
לדעת.
אהוד היה אחד כזה שנראה היה לכולם שבחיים הוא לא סבל, שהוא כזה
מושלם, וזה אוטומטית אומר שהוא מאושר ושטוב לו. הדבר היחיד
שאהוד היה כל כך טוב בו, זה להסתיר.
להסתיר את האכזבות, את האהבות, את הכעס ואת הכאב.
|
לפני שנים רבות חי לו גנרל.
תפקידו של הגנרל היה להשמיד עם מסוים מיבשת מסוימת.
|
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול, השקיעה הורודה, הרוח
הקרירה שפרעה בשיערי, הציפורים שעשו קצת יותר מידי רעש
והוא...
ישבנו על ספסל על הנקודה הכי גבוהה על הגלבוע והסתכלנו למטה.
הוא חיבק אותי ואהבתי אותו.
|
הוא התעלם. הוא לא זז מהדרך, אז היא, החזירה המפוטמת התחילה
לרוץ. כאילו שתאילנדי מטורף שנוסע על טרקטור די רציני בהילוך
שמיני פול גז לא יצליח בסופו של דבר להשיג את מטרותיו.
|
לעולם לא אספר לך מה אני מרגישה
לעולם לא תדע אהבתה של אישה...
|
אלוהים שכח
להגיד לי שזה גורל
והוא לא מרחם
והוא לא מקשיב
וכל ניסיון נועד לכשלון
אז למה לנסות?
|
נשימתי עצרה לשניה בודדה וארוכה
באומרי לו את הרגשות העמוקים ביותר שחשתי כלפי אדם
|
אני כואבת אותך
שא אותי על משב רוח קרה
לירח האפל על גבי כרכרה אפורה
|
לחיות על-פי אינסטינקט
לרקוד ערומה על הגג הכי הכי גבוה
לשבור את התמימות
לחטוף תינוקות
לגדל ציפורניים
|
בכיתי היום
בכי של כאב והקלה
של שנאה אוהבת
|
כותרת שחורה בעיתון מול העיניים
'נהרגו עוד חייל או שניים'
|
אני חייבת לבכות
כי הרגשתי את עורך
ושמעתי את זעקתך אליי......
|
טיפה של טל
טיפה לחה
כמו דמעה
שהזלתי על אובדנך
|
רוצה להתיר מעליי את שלשלאות הברזל
הכובלות אותי לסלע הלח
אלי, אינך איתי, לא יעזור אם אצרח
|
בין נשימה לנשיפה והרבה הרבה עשן
כתם שחור לכד את מבטי
|
פעולה פשוטה אך רבת משמעות
למחוק בשניה כל טעות וטעות
רציתי לראות אותך היום ושוב התאכזבתי
אם היית יודע כמה נפגעתי
|
יש דברים שלא נסלחים
ושברים שלא מתאחים
|
ושוב קוראת את מילותיך ההרסניות
ומתמלאת שנאה עמוקה
|
קשה לעכל
וקשה קדימה להסתכל.
קשה מבטך
וקשה שתיקתך.
|
פנטזיה של חיים
חלום אבוד ורחוק
פרפר אל השמיים
דג בתוך המים
|
שרוט גבי
נשק צווארי
משוך שיערי
תאהב
|
תקרא לי
תלחש את שמי
ואבוא במלוא הדרי
אל מפתן ביתך
אל תוך נפשך
|
אלוהים!
כנראה שאני נואשת, לא יודעת למי לפנות, לא יודעת מה לעשות,
מרגישה שאני משתגעת!
|
אני מתגעגעת לכולם, באמת.
אהובי אינו רחוק ממני אבל נמנעת ממני אפשרות לדבר איתו.
|
|
|
ואם אני רוצה
לשלוח באגט?
צרפתייה מתקוממת |
|
