|
As the rain is fading away
I feel again myself
|
As the water fall down to the soil
I walk within the daylight in the garden
Slowly carried by the wind as ghost
And the silent apathy crawling in me
|
|
|
- "את מאוהבת
ביוני".
- "לא אני לא!"
- "כן את כן.
תזרקי לו חזיה
בהופעה."
- "מה?! אני
לא."
- "את כן. כבר
נראה."
סתם אחת,
בדיאלוג תמוה
למדי עם ידיד
שחושב שהוא
מבין. |
|
