|
As the rain is fading away
I feel again myself
|
As the water fall down to the soil
I walk within the daylight in the garden
Slowly carried by the wind as ghost
And the silent apathy crawling in me
|
|
|
אל נא תפתח לי
חלון
אמור רק
להזדהות
כי הבמה היא
חלום...
לעזאזל, שוב
נרדמתי על
המקלדת.
זוזו לסטרי, איש
סלוגנים להתפאר |
|
