|
הדמעות שלה הרטיבו לי את הצוואר
האצבעות מתחו לי את החולצה
הרעד שלה הפחיד אותי
לא אמרתי מילה...
|
או שכן או שלא, מה שבטוח אולי, וגם זה בספק...
"טוב, אני רק רוצה לדעת כמה זה קרוב ומה אני צריכה לעשות כדי
לגרום לזה לקרות?"
|
לא מוכנה לשקר יותר, לא רוצה עוד להיות גיבורה.
|
פורעת לי את השיער וממלאת עיני בדמעות
|
שקיעה אחרונה, ידענו בלבנו
כמו מתאבלים על ערש דווי
|
האישונים נצבעו באדום של דם,
האיפור טישטש לי את ארובות העיניים,
|
אם תסתכל טוב
היא תמצא אותו בין האנשים בתמונה
מחייך על רקע הנוף המדהים
שנראה לה כמו כל האחרים בטיולים האלה.
|
nothing teaches that and there's nothing to learn from it
either
|
אני לא משקרת לעצמי ואני לא אוהבת שני אנשים באותה מידה, אין
דבר כזה!
|
אין בהן דמעות, לא לב ולא צרות!
|
השמש שקעה במזרח הערב... רק אני ראיתי.
הקו האחרון של הים צעק... לא הבין למה היא עזבה אותו.
|
חציתי את החדר וזוגות ידיים נתלו בדרכי
כמו מבקשות נדבה
לא יכולתי להציל גם אותם
|
מחייכת כל היום אחרת שואלים אותי מה קרה, הרי כלום לא קרה אני
רק נשרפת
|
אפשר לבזבז את הזמן על כל כך הרבה שטויות, אבל בדרך אוספים
סיפורים, כאלה שמוסיפים משקל לגוף...
|
|
|
כן, אני יודע
שזו צורת האמנות
הנחשבת ביותר
בימינו. הגסות
הזו, שהיא תמיד
הגדולה ביותר
האפשרית ושמושגת
במאמץ הקטן
ביותר
האפשרי...
ולא תאמינו כמה
שניסיתי לאהוב
את זה...
אבל פשוט לא
הצלחתי.
אחד שרצה להיות
סנוב של סלוגנים
קצרים. |
|
