|
הודעות אס-אמ-אס
כמו עקבות בשלג.
|
ספסלי בית הכנסת ודאי קרים כעת
הפסיפס מיותם.
|
המוות האדיב מכל, המאהב העדין ביותר,
כולך במבט של לוליין בטרם הקרקס יפשוט את עורך
|
לאבד את עצמך לדעת משמע עמידה על גג העולם.
|
גם המחשבות לא ברורות, התחביר.
|
השבתי לך את השנתיים האבודות
|
ואני אכחיש הכל בטרם יקרא התרנגול
|
חבל שאין לנו ילד משותף.
היית באה לבקר אותו כל סופשבוע שני,
|
אישון לילה, אני קמה מהמיטה.
|
עיניי בהו נכחם, חסרות אונים למול ראשו של אחי, אהובי, מר
עצמון מר עצמון,
|
נדמה היה לי שראיתי בעינייך הבנה. גם אני הייתי ונשארתי הטיפוס
המבין, המהנהן.
אמפתיה גדולה הייתה בינינו.
|
מתחשק לי לכנות אותך בשם יפה.
|
לא טרקתי דלתות, לא צעקתי.
בשקט בשקט
|
מה שנשאר מגיא
(לבד מזיכרון חולצת טי בצבע תכלת
עם ציור של קרנף, שלא הייתה שייכת לי,
בתוך מראה נקייה ואני בתוכה כתם כחלחל קטן מאד)
|
האותיות כולן לחומרי גלם,
השריטות בקיר מופנות אל גב הבד.
|
אבל את צריכה להבין שלא רק את חולה עכשיו,
אלא גם אני.
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
לא תעשי לך פסל.
מלבד תמונה של
בועז רימר
התלויה בחדרך
מעל המיטה -
נערה חסודה.
הייתי גם מסביר
את היוצא מן
הכלל בדיבר עם
הפסל, אבל נסתפק
בזה שהפסל
המדובר הוא פאלי
ומיוצר ביפן.
הבאבא בן אריה
גדול בתורה,
במצוות ובמה
שהולך היום אצל
הצעירים
והצעירות |
|
