|
מקלעת רגשותיי, מחשבותיי,
יופיי וכיעורי,
יסוריי ואושרי.
לתאונה המחרידה ביותר
אני הייתי נוכחת.
יום אחד, בעודי נוסעת במכוניתי הישנה על 120 קמ"ש,
חתך אותי מימין האמון, נהוג בסובארו ספורט, על איזה 140,
ונכנס ישר באהבה שנסעה עם מכונית עם גג פתוח.
מוקדש באהבה לבעלי, בימינו האחרונים יחד.
|
הייתי מלקקת את המוקה של עורך,
מעסה את חולות נדודיך,
מחדירה את זיכרון תשוקתך
לבריכת נשיותי המלאה פחדים
|
אל תאהבי,
אל תזדקקי.
אל תנשכי, תלקקי, תעטפי, תתבעי.
אל תהיי חלשה.
תשני לבד בלילה.
תהיי אישה חזקה.
|
בשם המושלמות
היה
בא לי
למות!
|
לדיראון עולם
אתה תהיה לי.
בדברי ימיי
תמתח דמותך במראת עברי
בפס שחור
של כאב, אובדן וכסילות.
|
אזי אף פעם לא תאהב אותי.
לא אותי.
|
צמחים טרופיים מוזרים וריח ים
|
ואף אחד לא מזהה
את גבי השפוף,
את הדם הניגר על כולי
השוטף את פניי, מאודי ונשמתי
|
הס! רוח! שמש! אימא אדמה!
עכשיו אפור שמים,
דמעה נגלית.
תשוקה עקרה,
שמחה עצורה.
|
והפכנו מופקרים
לדעות האחרים,
לאכזריות הרגשות האנושיים,
למטווח יריות ההורים
|
וביום שיבוא
לא תהיה מכוערת ממני
בנפש וגוף,
לא יהיה גו
יותר שפוף.
|
לתת לצבעים להתערבל,
למלאות את החלל שנפער,
להאחז.
|
לך
על געש נהרותיך,
על צבעוניות אדמתך.
|
האיש שלצידי כורך איבריו בשלי.
סיפור חיי
מהדק אחיזתו על הווייתי.
|
..וניקבו את בשרי
שיכול היה להיות ענוג
אילו היית כאן ללטפו,
|
להביט בך כמו שאתה,
ללא הפחד המאתגר
שהיה ניבט אליי
מן המראה הגדולה הישנה
|
בכל פעם שאתה הופך אותי,
אני מרגישה את המלך שאתה
מתאווה לאישה שבי.
|
בוחנת ונבחנת היא מתפתלת בתוך נפשה
נתקלת בקיר הזכוכית
ההולך ומתעבה סביבה.
|
לא נותר לי את עצמי
בבואי אליך
|
"האם כה קצובה היא האהבה?"
היא שואלת אותי מבעד להילת השקיעה,
הזורחת בתלתליה השחורים, הארוכים.
|
הכתיבה לנצח תישאר עקרה
מול שברצוני
לרקוד מתוכי אל העולם.
|
וידי שעדיין
לא הספיקה לגעת
בכל הזרעים האסורים...
|
מכונת האשליות לא הפסיקה מלטוות
את דמותך שבתוכי שתוולד מחר
אל תוך אור חדש של יום
|
פורט על מיתרי נשיותי,
יישותי.
|
|
|
סלוגנמניה
כרונית -
מצב בו יוצר
מבקר בדף האחורי
יותר מבדפיוצר
שלו או בעמוד
הראשי של הבמה.
צרצר, מתוך ספרו
"מחלות הקשורות
בבמה חדשה וכיצד
להרוויח
מיליונים ע"י
תביעת המערכת
בגינן" |
|
