|
ואז כשהרגישה שמצאה באמת את מקומה לקחה שכטה מהגוינט (השלישי
לשעה האחרונה)
|
היא נראתה כל-כך המומה, כשהפטיש פגע לה בראש, כאילו לא ציפתה
לזה.
|
הימנית נמשכת מעבר לגשר
לעבר הצוואר
תופסת G במאמץ
זה לא אני, זו היא,
זו היא!
|
מפלצות השעמום ממלאות אותי
עם כל שכטה שאני שואפת,
לראות המזוהמות ממילא שלי.
|
רגע לפני הבגרות
אני יושבת לי כאן וכותבת את זה
רגע לפני הבגרות ואני מוכנה לעשות כל דבר
בשביל לא להתמודד ולא ללמוד
|
|
|
עוד אור בחוץ אך
השמש כמעט
שוקעת.
אפרורי ועצוב לי
בפנים ובחוץ רוח
נושבת רוגעת
עצוב להיות חרוב |
|
