[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי טרי אלאדריל
בהייקו גרוע:
בעלת דימיון
דף, עיפרון ומחק
וגם - מקלדת

(גם מחברת ועטים צבעוניים)

בניסיון התחנפות גרוע:
בטוחה שכולכם יוצרים מוכשרים ממנה, ולכן תשמח לכל
הערה/הארה/תרומה מנסיונכם או אף מחמאה סתמית, אם אתם
מאמינים כי היא ראויה לה.

(באמת)

במשחק מילים גרוע:
משפט קליט ושנון על מהורהרת-מעורערת שלא יישמע מתבקש
ושחוק, שכרגע אין לה כוח לחשוב עליו.

(לא טובה בתחכום)

בקצרע:
ילדה מעצבנת שרוצה שכולם יאהבו אותה.

(זה משתלם)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
איש אחד עם מטרייה גדולה ושחורה נתקל בה. הוא לא טורח למלמל
סליחה וממשיך בצעדיו הנמרצים, מבקיע דרך בין האנשים. היא עוצרת
לרגע ומביטה לאחור, לגלות שהאיש כבר נעלם. כשהיא עומדת לאנשים
קל יותר להיחבט בה בדרכם. היא רוצה לצעוק "אני קיימת".

היה זה בתחילת אוקטובר והשתעשענו לנו בגשם הראשון. היא השיטה
בשלולית את ברווז הגומי שהיא בדיוק רכשה בשבילנו, משכנעת אותי
שחייבים אחד בכל אמבטיה. צפצפתי בו, מתרגם בשבילה את דבריו.
מספר איך הוא התגלגל להיות ברווז אמבטיה כי אגמים גדולים
מפחידים אותו...

בגיל שבע, אחד עשר חודשים ושלושה ימים גילה רני שהוא יכול
לעוף. זה היה מפתיע ומלהיב מאוד עבורו, והוא סימן את התאריך
בלוח השנה שלו בעיגול כחול.
בכל הימים עד גיל תשע הוא ידע בדיוק כמה זמן הוא חי, כמה ימים
נשארו עד ליום ההולדת שלו וכמה זמן הוא כבר יודע לעוף.

על החזה שלה, מונח יפה במחשוף, השתלשל תליון עם תמונה. היא
ראתה את זה ומשכה את המבט שלי, עיניה עכורות יותר עתה. "מי
זה?", שאלתי. "אח שלי", היא ענתה. רציתי לשאול, אבל היא
התרוממה במהירות ומשכה אותי לרקוד. "אני אוהבת את השיר הזה",
אמרה ולא יכולתי להתווכח.

מוכרים של חנויות לספרים משומשים חייבים להיות זקנים, חשבה
וחייכה, זה לעולם לא יסתדר אחרת. החנות הייתה ריקה, כמו כל
חנות לספרים משומשים ברגע בו נכנס לקוח העומד בפני שינוי
משמעותי בחייו.

סיפור בחרוזים
הסיפור מתרחש במרחק מיליוני שנות אור
בצידו האחר של החור השחור
נכון אין שם אור, לכן קצת חשוך
וכוח הכבידה יעשה אותך נמוך

אגדה
היה היו פעם, לפני הרבה הרבה שנים, בממלכה רחוקה יותר מהאופק,
נסיך ונסיכה.
בכל העולם היו רק שלושה דברים שהנסיכה אהבה, שינה, אכילה ואת
הנסיך. הנסיך מצידו אהב כל מה שגרם לו לשכוח את עצמו. לרוב זה
היה מסתכם במוזיקה רועשת.

דיאלוג
- לו רק יכולת לזכור את החלום...
- כן, לו רק י... היי, אולי?... אתה מוכשר מספיק?
- למה?
- לבנות מכונה שמקליטה חלומות, כמובן.
- את מתכוונת לעשיית משהו שאף מדען לא הצליח, על אף שהרעיון
קיים בערך מאז ומתמיד.
- אתה לא אמור להיות סוג של גאון?

דיאלוג
הלכנו יד ביד ודיברנו.
- על מה?
- על הלילה, ועל זה שאת רוצה מישהו שיאהב אותך כמו את הירח.

מכתב
זוכרת ששאלת כמה אני אוהב אותך ועניתי לך שעד לירח? אז
התבוננתי בו לאחרונה וחשבתי שלא ייתכן שהוא כה רחוק, אז ביררתי
ומסתבר שהוא פחות מארבע מאות אלף קילומטרים מעלינו. גם בימים
הכי גרועים שלנו אהבתי אותך לפחות עשרים פעמים המרחק הזה.

כשאני מספר את זה היום, אנשים צוחקים. הם אמרו שלו מישהו שלט
בכול, הוא היה שולט גם בהם, ואז הם היו יודעים על כך. ניסיתי
להסביר שהם לא יכולים היו לדעת, כי מעולם לא רציתי שיידעו ואני
הרי קבעתי, אך הם רק צחקו יותר.

יום אחד ימציאו מכשיר המאפשר לך להיות צעירה לנצח. עד אז את
תזדקני, תתקמטי ותשתפפי, אבל לפחות הנכדה שלך תהיה מאושרת.
ובעולם המורכב כולו מבחורים ובחורות צעירים, את תרגישי מכוערת
וזקנה ומאוד מאוד לא שייכת. תרצי למות כבר, אבל המדע לא יאפשר
לך.

"אני לא מדברת לעצמי. אני לא מדברת לעצמי. אני לא מדברת
לעצמי..."
"יופי, גם כשאת מנסה להתחמק מעצמך, את מדברת לעצמך. את ממש
מדגמנת שפיות."


לרשימת יצירות השירה החדשות
שיר ילדים
אני וכשרון חברים ממש טובים
מכירים עוד מהגן כשציירתי בצבעים
פיזרתי את הכל ועשיתי בלאגן
הגננת מיד הכריזה שאני אמן

השלג יורד על גגות הבתים
את הכל בלבן הוא עוטף
פתיתים צחורים הוא תופס בידו
ילד קטן רץ יחף


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
לגלות את האמת ולהביט בפעם האחרונה בעיניים שכה אהבה, שכה אהבו
אותה. לשמוע את אותן מילים רכות שלכדוה. ולא להבין. הרי שבועות
אסור להפר.

זו מין תחושה כזו שמתפשטת. לא ברורה, מגששת את דרכה בגופי.
זורמת בעורקים כמו רעל. מעבירה צמרמורות מתחת לעור, ולפעמים
עוברת דרכו. מופיעה בגלי חום, מכאיבה ברקות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
- זו מטאפורה! או דימוי או משל או משהו כזה. היא בעצם הזמן,
היא רצה כשיש משהו מעניין בטלוויזיה, שהיא החיים שלך, ומתבטלת
כשמשעמם.
- איך זה קשור לאגדה?
- אני הסופר פה או אתה?! לא יודע, שלח אותה לאיזה מסע פלאי.


לרשימת יצירות הציור החדשות
על נייר
אל היצירה




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
כל האנשים
הבודדים האלה -
מאיפה הם באים?


תרומה לבמה





יוצר מס' 46363. בבמה מאז 18/12/04 18:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטרי אלאדריל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה