|
יושב לו על שפת הים שם חתול
פרווה קצת מרופטת ואוזן קרועה, היה פעם לבן
נרגע ומלקק לעצמו את הפצעים
זה שום דבר.. גם את זה יעבור..
הוא כבר נהיה חסין.
חתול, מיוחד כל כך..
רק אם תסתכלו לו בעיינים תבינו
יש בו משו, אנושי כל כך וטוב
רק רוצה למצוא מקום לישון בו בלילה.
פינת רחוב אחת יבשה, אולי קצת חלב.
ניסיתי לתת לו פעם בית,
אהבתי אותו
הייתי מלטפת אותו, מחממת אותו, מסתכלת לו עמוק בתוך
העיינים.
בסוף, הוא עזב
הוא פשוט לא חתול של בית.
ואני? אני בכלל אלרגית..
ובכלל קניתי כבר כלב..
אבל החתול, בלילות מלאים
כשאל הפצעים, מסתכל אל הירח,
והופך איתו לאחד
ועד היום הוא שומר עלי.
לפעמים,אני שומעת אותו מילל
או נתקלת בו באיזה פח בעיר.
שוב, לוקחת אותו אלי, מסתכלת בו
מה עבר עליו בחייו
ואם רק הייתי גם אני חתול רחוב
אולי היה מוביל אותי.
החתול שלי.
אני מעשן רק כשאני צריך.
אף פעם לא יותר ממה שאני צריך.
אם היה לי כח הייתי קם וצועק.
בורח מתפרק אף פעם לא חוזר יותר.
מליון כדורים,
נותנים לי הרופאים.
שלא אצעק שלא אצחק,
שלא אתעורר יותר. זה משחק.
משחק מתוכנן היטב,
שלא כמו בחלומות אתה צריך לנוע. לנוע ומהר.
מאש הצלפים מאש המחשבות מאש החלומות.
אני בתוך הצינורות.
עכשיו ארבע בבוקר,
מזיע מתחת שמיכת כותנה שחורה,
מסתכל על התיקרה העקומה.
הייתי רוצה לאהוב אותך.
בלי לחכות.
בלי הפסקות.
כאן ועכשיו בין ההריסות.
לקחת אותך איתי לתוך הצינורות.
עכשיו מתחילה מוזיקה של מחלה.
מוזיקה של גהנום זה לא אושר.
זה סתם דיכאון.
אני לא אוהב שמפריעים לי להתרכז בחלומות שלי.
יגיע הסתיו יסלק ממני את כל הליכלוך.
והלילה,
אתה הולך לחלום את כל החלומות הכי יפים שיש.
החלומות שלנו זה הסיפור האמיתי.
עכשיו אני מושלם.
עכשיו אני לא זוכר שום דבר קטן,
אפילו לא פרט קטן.
ויש ויש ויש
ויש את כל הזמן שאפשר, שנשאר, חודש, חודשיים.
אולי שנה אולי יותר.
הכדור בתוך הדם,
אין כבר מחשבות,
אין כבר קולות,
יש רק אהבה בין ההריסות.
אני בתוך הצינורות.
כבר כמה ימים.
כבר כמה שבועות.
כמה שנים טובות.
אולי איבדתי כל תחושה,
חושב שאני עף אבל בעצם על הריצפה.
אז שותה את הגשם המלוח.
מסומם מהים, שיכור מהרוח.
אני בתוך הצינורות.
אלג'יר- בתוך הצינורות
טוב אז ככה, תאו, ולא יותר.
נולד במקסיקו בלילה אחד אי שם במזל דלי של 1990.
גדל בכפר קטן בשם מלינלקו ועלה לארץ ב1996
מאז הוא בקיבוץ על הכינרת.
סוג של דמות מסרט מצויר, נפצע, אבל לא רואים דם.
לא בוכה יותר, אבל דמעות עדיין יש, הדמעות האלה הם
מה שכתוב על עשרות המחברות שיש לו במגירה.
למרות שהגוף צעיר הנשמה קצת יותר מבוגרת
יודע המון אבל הניכשלים שלו הם בינתיים הדבר היחד
שמגיע עד לשמיים.
ממשיך לקוות...לרוב עם חיוך :]
אז מי אני?
אני:
אזרח טרי ישר מהניילון, כותב, מצייר, נחמד, אוהב,
מכור, שבור, היפר, מזוכיסט, פירומן, נושך, שורט,
מנוסה, פריק, קיבוצניק, just a Hairy guy, כישרון
מבוזבז, נוגד את הסטיגמות על מתופפים, חולה מוזיקה,
חולה נפש, חולה עליך, אוהב לחיות את הרגע וחי את
הרגע, קונוונציאליסט לא קונוונציונלי, לא שם זין,
רומנטי (כשאני רוצה), אמיתי, שונא שמשקרים לי, אוהב
להקשיב, שונא שלא אומרים לי דברים ישר בפנים, שונא
צביעות, מפחד ממסגרת, אוהב חופש, טרנווסטיט גאה,
אוהב לפנק, אוהב עוד יותר שמפנקים אותי :], לא בוכה,
כותב הרבה ורק בישביל עצמי, אוהב גשם, שונא להיות
לבד אבל לפעמים חייבים, מאוהב קשות בכינרת ובחתולה
שלי.
"אני כותב משמע אני קיים" - מוקי
אז מקווה שתהנו.
So long, and thanks for all the fish
צעקות לחשכה, אבל אף אחד לא שומע אותן, אף אחד, אף פעם לא
מקשיב
|
טוב, אי אפשר באמת להגיד שהוא לא למד לבכות, אולי הוא שכח? או
שנגמרו לו המים? או שפשוט מישהו סגר לו את הברז....
|
אני בטוח שהיא תבוא!... לא, היא לא באה בסוף. עמדתי שם כמו
אידיוט, מחכה שאראה פתאום את הפנים שלה מופיעות בין ההמון.
הרכבת נוסעת. אני מסתכל מהחלון, בטוח שבשניה האחרונה, היא
תבוא, היא תופיע, אני בטוח בזה. היא לא באה בסוף.
|
היא היתה שם לידי, על חיקי, ואני, כילד בכיתה ו', לא יודע דבר,
מה אני אמור לעשות עכשיו? מה הצעד הבא? אני מושיט את ידי אליה,
מלטף אותה רכות.
|
אני תמיד אהיה בסדר
כואב במיטה שוכב
כותב עליך וצועק, בגללך
|
תסתכלי בעיניים
ולא לצדדים
תסתכלי לשמיים
תשמעי כוכבים
|
אני כבר לא חולם עליך
אני פשוט כבר לא נירדם
|
מציאות שונה
התקיימות צדדית
קולות בתוך הראש
שקט בתוך הלב
|
עוד שיר אחד קטן לא יזיק
עוד ניסיון אחד קטן להשתיק
את ליבי הסורר
|
מדורה, חוף הים
עשן של סיגריה
חול בין העצבעות
ורוח בשיער
הרגשה של אלוהות בתוך הגוף
|
Your my muse my diva
My Guinevere my guarding angle
My moon my light
You're my love
My Venus, Mi Vida
|
מילים בחשכה
מאבדות משמעות
נאמרות כבדרך אגב
או סתם כי חובה
|
ושוב את איתי
ושוב אנחנו יחד
|
אני אוהב אותך יפה שלי
את זאת שעוזרת לי תמיד
בכל פעם שאני פוגע או נפגע
את תמיד תהיי שם לידי
|
שיכור כי אני מתבייש
מתבייש מזה שאני שיכור
|
אוויר, תנו לי אוויר
לנשום קצת חיים לתוך הגוף
אוויר, תני לי אוויר
שאני אחיה עוד קצת לידך
אוויר, תן לי אוויר
שאני אוכל להישאר פה עד הבוקר
|
החתול הזה עייף
כל הלילה הוא היה ער
לא יכל להירדם
|
הבטחות של שיכורים
בלילה של דמעות
גשם ממרומים
השמיים נקרעים לחתיכות
|
אז את רק רוצה שאשתוק
אבל זה מה שגורם לי לי לצרוח
אומרים לי "תזכור את הטוב"
אבל זה מה שגורם לי לשכוח
|
כביש מהיר
נהיגה בשכרות
וודקה, שנאה, אהבה
וטיפת אחריות
|
פסיכופת, משוגע, תצעק ותצרח
אף אחד לא ישמע
כשהאור שוב נכבה ואתה פה לבד
תישאר בעולם שמשתקף במראה
|
המלאך שלי, השטן שלי
השומר שלי, ההורס אותי
|
את אף פעם לא תביני אותי
אז בבקשה אל תנסי
|
Don't you stand ground
Or stop trying
Don't you fall down
And please stop crying
|
stay sane my friend
only a sane soul
can be insane enough not to mind
insanity is just a matter of viewing
|
And I wish you'll understand
I'm no boy, now I'm a man
|
Let me help you
through this voyage
let me take you deep inside this
unbelievable tour through music
|
רק הכוכבים באמת הכירו
רק החתולים באמת בוכים
מזילים דמעה
לילות שלמים
|
Broken dreams of broken glass
A barefoot walk on the moon's white grass
Forbidden words that hunts one's head
A living boy who's heart is dead
|
I can't take this no more
the voices are getting stronger
|
מתי יהיה סופו של ילד לא מובן
כישרון חסר גפיים מחכה להפוך לבנאדם
להרים רגלים ולרוץ
לקפוץ לו מהצוק ואז לעוף
|
ליליות ושדונים
פיות ומלאכים
|
אהבה כואבת
אהבה חושקת
אהבה נחשקת
|
מחשבות חוזרות אליי
רגשות עולים בי
|
תכתוב לי על דף ולא על בטון
תלחש לי לאט תחבק אותי קצת
תאהב די מעט ותהיה הראשון
|
מוגלה משפתייך
מורחק מעינייך
מגורש מליבך
|
משחקים במחבואים
על העמוד הזקן
מקל וחתיכת קרטון
הייו לחרב ומגן
|
אל תבכי עלי
אל תבכי עלינו
אל תצטערי יותר מדי
שאנחנו כבר לא שנינו
|
בתוך מרתף
רגשות ודמעות
נשיקה אחת
עיניים וחיוך
|
נגיע לשמיים אם רק נצליח לעמוד
אז נחיה כמו שאף אחד עוד לא הצליח (או ניסה)
כי אנחנו יכולים כבר לעשות הכל
שום דבר לא עומד לנו בדרך
כי יש לנו רצון ואהבה
|
מחפש את המילים
אך הן ניתקעות לי בגרון
|
הוא רואה אותה
עוד אחת שברחה
עוד דף במחברת
עוד צלקת
עוד תקופה שעוברת
|
החכמה-
של העט
הכישרון-
אחד ויחיד
|
המשפחה שלנו היא אחת מושלמת, שאין כמותה
כמו חלום שהתגשם, לאלמן ולגרושה
|
אמרו לי זאת אתמול ויאמרו לי גם מחר
אל תנסה לתקן את כל מה שנשבר
עם הזמן זה מתאחה
וזה סיפור שלא נגמר
|
היא נוגעת, מנשקת, שורטת, נשארת
גורמת לך לעוף
גורמת לחיוך
|
שחור ולבן
חושך ואור
מלאך ושד
יונה ועורב
מים ואש
והכל מתערבב
|
אני לא שכחתי
גם לא המחברת
|
יושב לי לבד וחושב רק עליה
האזור שקט ודומם כבתוך כנסייה
|
חיפוש אהבה, ומציאת ריגושים
מכתבים נכתבים
שירים נקרעים, מילים נשכחות
ונשיקות שזוכרים
|
מה הטעם בכנפיים
אם אין לאן לעוף?
מה הטעם בלב אוהב
אם אין את מי לאהוב?
|
חתול רחוב שעשה רק נזק
אבל רק רצה אהבה אחרת
|
אין הגשם יורד כשצריך
אך הגשם יורד
כשכואב
|
ילדה מזכוכית
זה כל כך צפוי
ילדה שברירית
זה כל כך רגיל
ילדה דיכאונית
|
ואם אגיד את האמת?
ואם אני אגיד לך מה אני מרגיש?
ואם אגלה לך את כל סודותיי?
מה זה יתן? במה זה יואיל?
ולמי?
|
הוא יביט לך בעיניים
הוא ינשק
הוא יחבק ויתחזק
|
תזכרי שיש עיניים
שאוהבות אותך כל כך
אז למה הירח
נשאר תמיד לבד
|
מי שומע את הפרח
כשהוא מכאב צורח
|
השולחן פרוש והקומקום חם
האורחים מגיעים והתה כבר מוכן
כשמארחינו יתיישבו בראש השולחן
יישאו נאום על כבוד, חמאה ולפתן
|
לאן נעלמה רומנטיקת הנרות
לאן הלכו שירי הסרנדה
ריח הפרחים ומטעמי השוקולד
שהיו פה בעבר, אבל כיום הכל נמדד
על פי אם אתה זהב, כסף, או ארד
|
מסיבת חוף
אלכוהול כמים
ילדים טובים
עפים אל השמים
|
לא ביקש הרבה
פשוט כל כך רצה חיבוק
|
אז איפה השמש
והיכן הנרות
וכך נמשך לו הגשם
והדמעות לא עוצרות
|
לעוף, כשאין לי לאן
מילים נחרטות
על דף שחור וישן
נשיקה
|
שורטות את כולי
נצמדות לבשר, חותכות עורקים
אני ממשיך לחפש, צועק וזועק...
ואת שוב לא עונה
|
אדם לא יראה זריחה
מאשר הראשונה
ואדם לא יזכור שום שקיעה
חוץ מהאחרונה
|
הוא לא קשור אליי
אני לא מכיר אותה
לא איכפת לי שהוא נדקר
ושזאתי נאנסה
|
לא רוצה לראות
לא רוצה להבחין
לא רוצה את החיים להבין
|
מתעורר לפני קרן האור הראשונה
מתרומם מהרצפה
הולך בשקט אל הים
ומסתכל על הזריחה
|
אם יש דבר אחד בלבד שמעצבן אותי בחברים (כאלה שהם באמת חברים
שלך, ואוהבים אותך בגלל מי שאתה) זה שלא משנה כמה שתרצה להיות
לבד, הם לא יעזבו, הם ינסו לעזור לך, אבל מה קורה אם מה שטוב
בשבילי, ומה שיעזור לי באותו רגע זה להיות לבד?
|
שוב אתה???
אתה רוצה לקבל ביקורת בונה אז אתה ניגש אלי???
|
איפה התמימות?! היא הייתה שם בכלל פעם??? נמאס לי מכל זה. אני
עייף מלקום כל בוקר ולדעת שכבר תכננו לי את החיים ומה אני הולך
לעשות, ואם אני לא רוצה?! ואם אני בכלל לא אגיע לזה? מה אכפת
לי מה אעשה בעתיד? אם אני בכלל לא בטוח שיש לי אחד כזה.
|
למה לעזאזל אתם חושבים שאתם יודעים מה טוב בשבילי?! אני מחליט
את זה! מה, גם את הזכות הזאת כבר אין לי?!
אני פשוט רוצה לנוח, אני רוצה אהבה, מישהי ללחוש לה באוזן
מילים ממיסות, שלוש מילים.
ממתי לבקש משהו בשביל עצמך נהיה כל כך קשה?
|
אהבה כמו עץ היא.
אם תטפח אותו, תדאג לו, תעניק לו אהבה וחום,
הוא יחזיר לך באותה מידה.
|
כשאני לא מצליח להירדם אני יוצא החוצה לעשן סיגריה, חצי ב' בלי
לקשור את השרוכים, הנשק קר, והמגע שלו עושה צמרומורת קלה, לוקח
שכטה ומלטף את ההדק, מנורה ישנה גורמת לעשן להיראות כאילו לא
זז, אני מעביר את האצבעות בעשן, מכבה את הבדל, זורק לפח והולך
לישון, מסריח ו
|
כותב עכשיו, לא מסתכל אפילו מה אני כותב, פשוט נותן ליד שלי
להגיד, לצרוח את מה שאני מרגיש, כי אני חשוב שאם זה יעבור קודם
כל דרך הלב, פשוט לא יצא כלום.
|
אני עדיין מרגיש שאם מישהו ייתן לי מכה מספיק חזקה בראש, אני
אתעורר שם, בתוך המים, ערום, נבהל לשניה, ומחייך.
|
הנה, אני שוב מוצא את עצמי כותב לך מכתב. אין לי מושג למה
הושבתי את עצמי ודחפתי את העט הזה כל כך עמוק לגרון בשביל
לנסות להקיא את המילים האלה על הדף. אין לי מושג גם מה אני
רוצה להגיד לך במכתב הזה, העיקר לכתוב משהו, בשבילך
|
אתה יכול לראות דברים בשני צדדים, אתה יכול לראות את כל החרא
שבדבר, או שאתה יכול לבחור בלהתעלם מזה.
|
היום, בשעת לילה מאוחרת, או בוקר מוקדמת, אני אצא למסע שלי
|
מדביק אותך לקיר, רגלייך שלובות על מותניי, את נושכת לי את
האוזן ולוחשת בכמעט צרחה "עוד קצת!"
|
צעקות, צלקות, מלקות ומכות... דמעה... אף פעם לא ידעתי איך
להגיד לך את זה, את הבנאדם הכי מדהים שפגשתי בחיים שלי, הבנאדם
שבאמת הייתי יכול להגיד שאני אוהב בכל כולי, ובנאדם שאני מבין
שאוהב אותי ומאמין בי, שכמעט ולא היה לי דבר כזה, גרמת לי
להבין שאולי אני באמת
|
תקבלי אותי זונה! כפיים, תשואות, בכי והתעלפויות, המופע שלי
החל, וכולכם מוזמנים! הגן חיות שלי פתוח לקהל!
|
פאק כמה שאני צריך אותך עכשיו, ולא אני לא אשקר, לא בישביל
שתקשיבי לי, שתדעי מה עובר עלי, אני רוצה את הריח שלך עלי, אני
רוצה להרגיש אותך שוב מתפתלת, להקשיב לנשימות שלך בעורפי, את
הציפורנים שלך ננעצות לי בגב כשאת גומרת, ואני איתך.
|
|
|
כל מי שכותב
סלוגנין שירים
את ידו!
בעצם אתם בטח
עסוקים בכתיבת
סלוגן, אז לא
משנה.
ק. מרכוס,
משוכנע שהוא נגד
משאלים. |
|
