|
 68661002
Que sera, sera
. But he knew there will be no answer. Never again. And that
knowledge struck him each time anew, always more intense,
always cutting deeper and deeper. He cried, cried for her,
for himself, for the everlasting pain that drove him out of
his mind,
|
You'll see them in the crowd, familiar faces that will spark
the sudden flash of nostalgia inside your heart, hardened by
the everyday life. And the funny thing is that: until you
saw them you haven't realized how much you've missed them
|
"...להיות חייו של אדם, כמה חסרי משמעות ומלאי בדידות, כדי
שחודש אחרי מותך מישהו ייזכר בך, ויעלה סימן שאלה קטן, לא
מחייב, כבדרך אגב. כמו נורת נאון ישנה, שנזכרת להדלק שעה אחרי
שסיימת את צרכייך ואתה כבר בדרך החוצה..."
|
חופר עד זוב דם. ואז שקט, דממה דקה. כאב מפלח כמו חנית,
ומוזיקה, תמיד מוזיקה. המגע הקר של השיש, דקירה בלב, ביד,
בווריד. ושוב, ושוב.
|
|
|
רוב אלו שיקראו
את הסלוגן הזה
הזה לא ירגישו
שיש בו משהו
פגום.
ויש.
תקראו שוב. |
|
