|
כבר נכתבו בפינה עלובה זו של הדפיוצר משפטים רבים
וחכמים. בסופו של דבר אדם חייב להגיע להבנה שהוא לא
כאן כדי למצוא חן בעיני אף אחד. אני שמח שהגעתי
להבנה הזו.
תיהנו, אם זה בכלל אפשרי.
המשפחות ביישוב הקטן והמבודד הולכות לישון בשקט ובבטחה. הילד
בן ה-14 מת מהפצעים שלו. הכתבת הבלונדה פוטרה מהעבודה. צביקה
עכשיו צמח.
|
אני זוכר איך היינו רצים דרך החורשה ומתפוצצים מצחוק על בדיחות
מטומטמות, אני זוכר זוכר שעשינו מלחמה עם אקדחי מים באמצע
הקניון בנהריה והעיפו אותנו החוצה. אני זוכר שהכיתה שלנו הגיעה
לגמר אליפות בית הספר בכדורגל והפסדנו ובכינו, אני זוכר איך
היינו עושים ונדליזם
|
מי מאמין שפעם עוד כתבו בעולם הזה סיפורים קצרים בבמה חדשה.
|
הנגיד לשעבר יעקב פרנקל יעקב שירצה על הפנסיה שלו והאורח
המיוחד שר האוצר ביבי נתניהו יחגגו שנה חמישית לכינוס הועידה.
כרטיס כניסה עולה 1,500 דולר, אבל אתם יכולים לצפות באירוע
בחינם, כאן אצלינו בערוץ 10!
|
Thank you mighty America, for freeing us to slavery again
and again
|
You all have the RIGHT, to do as WE want
Sleep in a penthouse, or sleep on the road.
|
אף פעם לא רציתי להיוולד איתכם בישראל
כל מה שננתם לי הוא השעמום שבו אני סובל
|
רציתי לא להיות ילדותי מדי, אבל להישאר פרובוקטיבי
רציתי לא להיות משעמם מדי, אבל לשמור על בגרות
רציתי לרצות את עצמי, ובעיקר לרצות את קהל הקוראים
רציתי לכתוב משהו אחר מהשיר שכתבתי.
|
ועתה, לא נשאר עוד דבר מאותה הארץ
אלא רק מליחותן של הדמעות.
|
חדרים אטומים בניילון או אנשים עם ראש אטום
כבר אי אפשר לדעת את ההבדל.
|
ואשר למוסר ונפשו של אדם
שני אלו אבדו כאשר נשפך הדם.
|
כמובן שהוא נגד לוגואים
אבל מתרשם מדגלים וססמאות זולות
|
אנחנו נכה אתכם ונירק עליכם
ואתם רק תגידו תודה
אחר כך נדרוך עליכם בהפגנתיות
ושוב תגידו תודה
|
ובעוד בנו של ראש הממשלה הרוויח ביושר את זכות השתיקה
אנחנו איבדנו ברוב טיפשותינו את הזכות לחיים תקינים.
|
ואחרתי שכאבתי
אחרי ששכחתי
הייתי שוב לבד, כמו כל השאר.
כל היהודים אותו דבר...?
|
אתה יושב וחושב
על מה היית כותב
אם היית מוכשר
|
ההורים שלי, שניהם נולדו בדיוק באותו היום, באותה השנה. בשני
בתי חולים שונים, אבל את זה לא מזכירים בדרך כלל. ההורים שלי
הכירו בתיכון, בכיתה י'. הם התאהבו, נעשו חברים, ומאז הם ביחד
עד היום.
|
גם חמש דקות אחרי שמלאו שלושים ושש שנים לתקופת הזמן החדשה
עוד היה זה בלתי אפשרי לתארה כיום אשר הפציע
|
מיואשים, מיואשים מלקרוא כמה אני מיואש?
|
סבא הוא דור שני בארץ, בן להורים ציוניים, סוציאליטים, אנשי
תנועת העבודה. הואו סבתא הכירו, איך לא, בפלמ"ח, היא לחמה
בנגב, הוא היה ברחובות, מתישהו הם הכירו. הקימו ביחד קיבוץ
גדול בשפלה, לא רחוק מירושלים, איפה ששניהם גדלו והתחנכו.
|
האם העובדה שבן אדם יודע לשנן פתגמים מתוחכמים אומרת משהו על
החוכמה שלו? האם היכולת שלו להגדיר רגשות אומרת שהוא אי פעם
הרגיש? האם הצורה שבה הוא מנתח את חייהם של אחרים אומרת שהוא
בכלל מבין את חייו שלו?
|
צעקו כולם אחד על השני וזה אף פעם לא נגמר.
בסוף לא הייתה להם ברירה, ומרוב רעב הם פשוט אכלו זה את זה.
|
להיכנס לתוך הדיזנגוף סנטר (שכל החנויות בו היו סגורות כמובן)
דרך החנייה (אגב, זה חוקי לחלוטין!), לשבת ולהעביר את הזמן,
לחכות עד שיגרשו אותנו משם (בפעם הרביעית באמת יצאנו החוצה).
|
אתם טוענים שאתם שונאים זה את זו וזו את זו וזה את זה, אתם
טוענים שאתם שונים. אבל כולכם שותפים לאותה מסיבת גועל נפש.
|
סמולטוקס באיי סי קיו בשלוש לפנות בוקר זה אחד הדברים הכי
מייאשים שיש. מתמכרים לזה, מתחילים עם הציניות שפשוט לא נגמרת,
זה הופך להרגל שקשה לשבור אותו. יש קבוצה קטנה מאוד של אנשים
שרק בשלוש לפנות בוקר מסוגלים תמיד להעלות נושאים פשוט מרתקים
לדיון.
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
מיכלי מאד
חמודה. חבל שהיא
לא ממש מבינה
עניין. כל
הבחורים
המוצלחים שאני
מכירה לה, היא
דווקא מסתובבת
לי עם כל מיני
ילדים
מחוצ'קנים. עם
משקפיים.
לאף אחד מהם אין
אופציות.
שירה מתוודה
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בשיחה ליד הקולר |
|
