|
אולי נישקנו כל כך הרבה
כי עמוק ידענו שלא עתיד לכל
זה.
שלא טוב.
ונלפתנו והחזקנו וניתלנו
הכאבנו יותר
|
וכמו כאבי ראש קטנים
השכלנו להיות בשקט
ולהכאיב מאד
|
מי הנערה הזו שאף פעם לא בטוחה,
שמחיוך לא זהיר
בוכה
|
מיצתות אני
עם לימון
וקליפת בננה
|
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
