|
מלנכוליה אהובתי
"אתה מאמין בניסים?"
ככה סתם הוא שאל אותי... בלי שום סימפטיה והקדמות. מישהו זר
לחלוטין שזו לי הפעם הראשונה לפוגשו...
-"סלח לי?" עניתי, מופתע מאוד מהפניה הפתאומית.
|
נסיך אחד אהב נסיכה, והיא אהבה אותו.
מכירה?
ככה מתחילות כל האגדות. זאת אומרת, כל האגדות הטובות. ואני לא
מדבר, דרך אגב, על סתם אהבה, או סתם אגדות, או אפילו סתם נסיך
ונסיכה. אני מדבר על הזמן, שבו עוד לא היו אגדות.
|
רוכב על 220 קמ"ש באיילון על ה CBR 600 החדש, מאחוריו שחרחורת,
שיער שחור, עם סוג של גוון כחול כזה. לא החברה או משהו, חס
וחלילה, סתם מישהי לרגע. קופצים אליו, ואז חוזרים לבר, לא
רציני, רק בשביל לפרוק את המתחים של הבוקר.
|
לפני הרבה שנים, חייתי בשמחה, בתקווה.
ואז, אז, הגיעו המלאכים.
בכל לילה מחדש, הם ביקרו אותי. כל בוקר מחדש, הם שלחו לי
מכתבים.
|
היא הייתה תמימה.
כה תמימה הייתה, עד כי ליבה הלך שבי אחר כל בחור עם מילים
יפות.
כוונותיו היו טהורות אך הוא נאלץ ללכת... כפי שנאמר לה עשרות
פעמים: "מכורח הנסיבות... את מבינה?" והיא הבינה. תמיד הבינה
ותמיד קיבלה.
|
בינתיים התשוקה לנסות בוערת,
בינתיים התשוקה להיות שורפת,
בינתיים אין אפשרות לברוח.
|
לווים שרים הלל מלכים בעוד ניצנים מלבלבים ופורחים,
ניצני יסמין של הלל לווים בעוד תפילותיי לשמיים נענות
|
חלומות מהולים בסיוטי בלהות מתגשמים,
חיים מלאים במוות מוחשי מתקרב.
אין שמאל ואין ימין, אין שם ואין שמיים,
הכל אחד.
|
שקיעה ורודה משתקפת בתכשיט,
חושב על הנערה שהרסתי, על הקשר שהחמצתי.
אולי היא הייתה האחת, האחת שעליה לא מוותרים?
|
פרח ריפרף על נשמתי, מתקרב לשפתי,
מאפשר לי הצצה נדירה ליופי אמיתי.
|
את הולכת במישור שונה,
כמו קווים מקבילים שלא יפגשו,
נושמת לא נושמת,
נוגעת לא נוגעת,
אוהבת לא אוהבת.
אוהבת - ואני לא נאהב.
|
חולצה לבנה מסתובבת במשרד
חצי חליפה מסתכלת
שואפת ריח בלי אויר.
|
וכל מה שרציתי היה להניח את ראשי על הכר,
לנשום אותך ולדמיין,
מה היה אילו נשארת,
לעוד לילה אחד...
|
כוכב מנצנץ לו בשמי הלילה
בעוד האדמה רועדת מאור זרקורים,
מתהלך ברחוב, חרש בלאט,
משתדל לא לפגוש מבטי אנשים.
|
ויהי כי בעשור הראשון לתשוקתו זו, בער בו הרצון ובערה בו
התשוקה. ארבעים יום וארבעים ליל לא ישן מפאת הרצון העז לממש
תשוקה זו, או שמה היה זה מן הפחד?
|
איתי אומר שזה לא באמת חלום, יותר כמו פנטזיה שאני לא באמת
רוצה שהיא תתגשם. יכול להיות, אבל בלילות, כשאני שוכב לידה
עירום במיטה, מחבק אותה ביד אחת ומלטף לה את הבטן בשנייה, היא
לעולם לא תראה את הדמעה שתמיד מונחת שם, בזווית העין...
|
במשך שנים סלדתי מאנשים כאלה, ששולטים ברגשות שלהם. סיקרן
והרתיע אותי חוסר ההשתתפות המלא שלהם במשחק הזה. הם לא נסחפים
ולא טובעים ולא ניצלים, אלא יושבים על הגדה ומקפידים לא
להתלכלך מהמים והבוץ.
|
40 זה גיל קשה.
לדעת שכבר לא תכבוש את העולם בהליכה, גם לא בריצה, לא מדכא
אותך. אתה עדיין מנסה לסגור את החודש... שעבר.
האוברדראפט תקוע כמו רנו 5, חסרת כל מוטיבציה...
|
איש קטן, ואיש שמן,
ואיש גדול ואיש רזה,
ואחד מפורסם ואחד לא.
|
חוזרים, מזדיינים, הולכים לצבא, בוגדים, טיול בעולם, מזדיינים,
מתים/חוזרים ללמוד, מזדיינים, מסיימים אוניברסיטה, מזדיינים,
מוצאים עבודה כשותפים/מתמחים, מזדיינים, מתחתנים, מזדיינים,
מולידים ילדים, מתגרשים, מזדיינים, מזדיינים עם ידידה,
מזדיינים...
|
ויאמר יהוה אל עבדכם הנאמן, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך
אשר אהבת, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך במקום אשר תשב
בו.
|
אני נאלץ לסתור במעט את מסקנותיו של הפילוסוף הכי דגול שחי
(לפי ראות עיניי). לטענתו של ניטשה, הדבר המבדיל אותנו מן
הבהמה הוא היכולת לחשוב, להגיע למסקנות ולהתפתח אלפי שנות
אבולוציה בחלקיק שנייה של מחשבה.
|
... האם זה אומר שלגמרי לבדי אני מסוגל לשנות את המציאות? כי
הרי כל דבר הוא המציאות, ולשנות רגש עוצמתי בקיצוניות כזו הוא
שינוי עולם ומלואו. ההבדל בין דאייה עם נשרים לזחילה עם
חולדות. ההבדל בין שמים ורודים של זריחה לבין שחור אינסופי של
לילה...
|
אל הארכיון האישי (25 יצירות מאורכבות)
|
|
במה - (1) מבנה
מורם שעליו הוקם
מזבח להקרבת
קורבנות.
א' אבן שושן ,
המלון החדש. |
|
