[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 117588021 117588021
זהו סיפור קצרצר על ילידת 87 (רק עבור הפרוטוקול),
נקרא לה טקילה סאנרייז (על שם אהבתה לטיפה המרה). אי
כותבת על עצמה בגוף שלישי רק בגלל שיש לה פיצול
אישיות כרוני, או שאולי זה לי?!? בכל מקרה, היא
הייתה ועדיין מכורה קריטית לקפאין (קוקה קולה).
ערכים כלשהם אין לה, אבל חוק אחד כן: אין קפאין, אין
כלום!

פרט לזה, יש לי רק שני דברים להגיד לכם:
1. אל תספר את כל מה שאתה יודע!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אוטוביוגרפיה
אני יושבת מולה ומסתכלת... הירח מאיר את פניה, שאני רגילה כל
כך לראות. פנים בלי הבעה, בלי רגש, בלי כלום. בת חמש עשרה עם
עיניים של בת עשרים וחמש. רק הן, שני כדורי אש בוערים בפניה
הקפואים של מלכת הקרח. עיני נמר שמבטן חודר עמוק...

מלאכים אלוהים והשטן
הסומק על פניו של אוליבר קיבל צבע שני עז, ותחושת הפחד שאחזה
בו קודם לכן הפכה לזעם אימים, שהעלה בו יצרים שלא חווה מעולם.
האמת היחידה שאוליבר ידע עכשיו, הייתה שהגיע שעתו לנקום את
נקמתו. הוא לא ידע איך, אך היה רק דבר אחד שהיה עליו לעשות...

100 מטר: האוטובוס עוצר. חייל במדים יורד, סוף סוף!


לרשימת יצירות השירה החדשות
I have never seen a fire, which burns this hot while being
covered by a frozen coat of ice.

שואה
The ones of them we love the most
are those we never knew

"כביש סואן תחת שמים כחולים"
ואני יושבת על גשר, כותבת שירים

הומור
ומאז הוא הלך, עכשיו הוא רחוק
הוא כבר איננו ניצב אל מולי
רק שפתיי דואבות לטעמו המתוק
של...

אלוהים
איך אל כה אדיר וכל יכול
ישקע את עמו הנבחר בחול?
כיצד אל המחולל אותות ונסים
ישכך אנשיו ויותירם אנוסים?

אהבה
ארץ לא נודעת
היא לבנו שמכבר נדם
אודם הורד שלנו, הוא קוצים הנוטפים דם

כמיהה
לחלומי הגעת כמו מלאך אל שופט
ואת נפשי הצלת מתלאות האמת
וביום ההוא, בו אחזור למציאות
לא אדע אם עוד רודפני אותו הסיוט

אהבה
מככבים הם בסרט, בלבן ושחור
משניים להם רק השמיים
לא נפגשים, לא בחושך או באור
רק לעתים בהשתקפות על המים

הוא הולך ברחוב, ידו סביב כתפיה
היא לא מיוחדת ולא שונה
הוא מרעיף מתנות, ונושק על שפתיה
של אותה נערה שקנה

הוא הולך ברחוב, אך הפעם לבד




אמא.
אמא...
אמא?
אמא!
איפה את אמא?
הצילו!

( ילד בן 20 שלא
מצא את דרכו
באתר )


תרומה לבמה





יוצר מס' 8678. בבמה מאז 27/12/01 1:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטקילה סאנרייז
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה