|
ילידת 87'. אוהבת לאהוב.
אופוריה סמיכה ומתקתקה, אפילו אוטופית-משהו, וכנגד כל
הסיכויים, אני שם. כל שאיפה נושאת אותי יותר ויותר למעלה. כמו
מדיטציה מודרכת, רק שהפעם הכל קיים גם במציאות.
|
היודניקית הזאת, שתמיד ישבה בצד עם הדיסקמן, או התבודדה מתחת
לעץ הברוש שמאחורי המחששה בהפסקות, הילדה הפשוטה הזאת, שאף פעם
לא התאפרה או התלבשה כמו שאר הבנות בשכבתה, זו שתמיד הדיפה ריח
של ים, חדרה לי עמוק לנשמה ולא רצתה לצאת.
|
|
|
אין בעיה, אל
תפרסמו את
הסלוגנים שלי,
אין בעיה, אני
ארקב לי לאט מול
המחשב, זה בסדר,
אז מה אם שלחתי
את הכתובת לכל
חברי, ופירסמתי
את במה חדשה בכל
העיר, זה בסדר,
אני אסתדר, על
תחשבו עלי...
אישתו של הפולני |
|
