[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי תן לביא

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
אח לי רע
ימים יעידו
אח לי כאב
שנים יגידו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בידיים שלך ולא מוגן
בידיים שלך ודבר לא הגיוני
בידיים שלך הכל מעורפל
בידיים שלך אני זה לא אני.

כמיהה
גן ילדים שמח קצת צוהל
באר מים אבן של שמן וסתם כד
פינה לט"ו בשבט עם הגננת יעל
מבט תמים עיניים סקרניות וכף יד.

גלינג גלינג שמח לי בלב
רואים שבכיתי פעם
גלינג גלינג צחוק אותי מסובב
מרגישים שבפנים זה עצוב.

אף פעם לא שיקרתי
הכל היה אמת

כמיהה
געשה לי ארץ
הבטתי משתומם
הרים לא דיברו

וידוי
בתוכי את
זורמת בעורקיי
בי את שטה מתחת לעורי
הבל פי רושם את שמך

אהבות כמו אבהות כמו אמהות
היא איתך באשר תלך

נחשית שכמותך
עוד בגדיים עלייך

וידוי
נכנעתי קחי אותי
כאילו הייתי פעם גיבור
נכנעתי אני כבר לא מחליט
כאילו פעם יכולתי משהו לבחור.

געגוע
נשיקת ארץ ישראל
נשיקת המאמין לרגב בהרים
נשיקת ארץ ישראל
נשיקת הלוחם עת כבו הכוכבים.

אהבה
כמעט אוהב ממש קרוב
שורשים גזע אילן וענף
קרוב אך נסתר עמוק עמוק
העלים יודעים רוח אהבתי.

מחכה לעצמי
ממתין לטוב
ממתין לצעד קטן
לאור שיתגלה

ממתין לעצמי
אימא שלי לא תגיע יותר

וידוי
מסתכלת על עצמה
מאשימה רק אותי

אהבה
מצחיקה אחת זה בלי כוונה
בכלל לא רציתי סתם קרצתי קריצה
מצחיקה אחת מי מכיר ברגשות
אצלי זה ספונטני בלי כל כוונות.

סוף שנה תמיד זה מגיע לקצה
אף פעם לא רואים מה התחיל
רואים ביחד את הסוף ולא נוגעים
מי בכלל יכול לספור התחלות.

פססס פסס זה אני
שם למעלה מהצד הנכון
טררר טררר את שומעת
זה מוכר ומחריש אוזנים.

בדידות
תני לי לבכות
להזיל דמעה
להיות עצוב
להרגיש מחנק.

תפקיד לאביר ומגן אין לו
ראש נוצה וחרב כמו במחזה

אהבה
היי לי את כזאת
תמירה עומדת איתן
שערייך גולש סדור על כתפיים
חלק מבריק וקצוותיו תלתל

הכי שווה שהלב פועם
כך יודעים שהכיוון נכון
שומעים קולות עמומים קרובים

הרהור
ראיתי מאה אנשים
כולם היו לפני
ראיתי מאה פרצופים
היה להם פנים דומים.

גורל
26 צמוד צמוד
ביחד המון ביחד

הגות
The Nation Knew the Shield Patch
David, Jacob, Israel-facing the human oppressor
The nation knew the liberty flag
All the names were gathered to make a state.

גן עדן
אביב הגיע כאילו לא בא
עוד לא נפרד מחורף קיצי
פרחים גבו ראש הפיצו ריח וצוף
הזכירו לכול שאדמה קמה משנתה

גורל
אדם בתוך עולם נוצר
גבול בינה הוא צר
כסות כחול עגול עוטפת
נים לו נים בלאט חושבת.

ארוטי
ארוכה כמו צל של אלון בודד על אי שסובב אותו כחול,
ואני מביט בך קוטפת רגבים של חול מתל מזדקר,
מפוררת בין אצבעותיים את הגוש שמזרים נחלים דקיקים של חול
לכיונים שונים.

בדידות
חודרת בקלות כרוח שובבה
שוכנת ממתינה לשעתה
מתעוררת בלי כל התראה
מכה בך מכה בחוזקה.

אהה אהבה מי יריח

אהבת אמת אין מחיצה

עצב
כייף חיים תודו שחיכיתם
לכם הכל אבל מילים חסרות
המרחב האדיר הדמעה שבכיתם
הצליל ועתה, המילים אוהבות .

אכזבה
כמה אני אוהב
תוגתך תשקול
אוהב.

אמונה
אבל אני אנסה
כמו כולם
עם כולם?
כן

הגות
אחרי ליל סדר כמעט כולם הולכים
אחרי כוסית רביעית כולנו תשושים
אליהו הנביא לו השארנו דלת פתוחה
הגיע אולי אבל לא ראינו שום תזוזה.

איך יודעים אם אוהבים

אמונה
העין מביטה ורק חסר רואה

מילה אחת קסום לי עולמי
ואת כי ידעת את הטון והרוח
תו ואות צעד ונקישת לבי
ספרת איושת עפעף ללא נוח.

געגוע
אין מוצא ורואים את הדרך
פסי הרחוב דהויים
שלטים נעקרו ערומה הצומת
דרכים רבות נותרנו אבודים.

אישה וקשה לי להסביר

אישה זרה מרחוק

גורל
מכנס קצר שיער פזור
כתם על יד דביקה
פגשתי
אל אמר שמה

גורל
כדורים של עופרת
כדורים של ברזל
אש מלחמה לוהטת
תפילות לאל

אכזבה
אל תגעי בי
ולו באצבע אחת
אל תתקרבי אלי
ולו בצעד אחד .

געגוע
אל תוסיפי
אפילו מילה
מבט אחד
די מספיק

בדידות
אמרה לי הישאר
אני לא מבטיחה

אמרתי לך שאמרתי אמת
שתמיד תמיד אני אשכח
אמרתי לך הכל אצלי ממש כמו מת
גבר חושב גבר אישה לוקח.

היא גדולה ממני
תמיד תהיה
תמיד

אהבה
היא נחמדה?
כך היא טוענת

בדידות
צעקת אמרת לחשת כתבת
ואז לפתע ככה סתם נעלמת
אמנם משקלך נוצה שווייך קארט
לי אוצר פנינים ספיר ולב רך

געגוע
כוכב מאיר אור של זריחות
במערב ממתינה לה שקיעה
בצפון רוח סובבת סערה
בדרום עולה ריח הכלניות.

את חכמה מיד רואים

אהבה
את ממש לא יודעת
דבר חצי דבר
מרימה גבה זורקת תלתל שובב
סוד נמצא לידך

בדידות
באי שלי שקט
כמו מפל עלה שלכת
באי שלי רועש
כמו גל בשולי חוף

אהבה
בנשיקתך עצמתי עיניים
קלות רואות חלום
בנשיקתך רכותיי נעו
סימנו טעמם של חיים.

בסך הכל מי אני
צללית קלילה נעה בחלל
בסך הכל מי אני
אולי גוש חול או אבן לבנה.

הגות
בעיקר מחבק את עצמי,
לומד להכיר נשימה אחת מוזרה
נוגע במקום חבוי מתחת לעור
מביט חש בדמעה שאצה לה דרכה

גורל
ברחוב שלי יש סמטה
פינת רחוב או פנס

גורל
גורל לו לאדם
מי מתכנן
צופה מרחוק
ראות קשה.

כמיהה
גיל בי
חדווה לפניך

בדידות
געגוע קרוב חשים מיד
וזה קרוב
געגוע נוגע קצת מכאיב
ואתה דומע.

הגות
הכל נראה אחרת
וחבל
לו היה
קצת

אהבה
משועבדים לכאב ממנו אנחנו מפיקים הנאה
אוהב אותך
ככה כמו שאת

האור שלך העור שלך

הגות
כמהתי לאושר הוורוד
חפצתי ברכיים קלות
עכשיו חיי סורג
כל דרכי הנחלשלות.

האם פה כמו שם
אותה דקה
האם פה כמו שם
קרן אור יום או חשיכה.

בדידות
עכשיו כשאני כזה
ואת לידי
האם תדאגי לי
תמיד ולעולם

שכול
האמיתית שלי כמו צל אישי
האמיתית שלי זהות דגל ונשמה

למה אני כמו שאני
אני בעצמי ומביט באני
אני שלי או שלי הוא האני
ואיך ידעתי מי אני בכלל.

צלם דמותך נותרה בעיני
מכלל דיבורך נרעד בשפתותיי
הצחוק המשובב, למראה כל חיי
אחד מרעיי, אחד מאחיי.

ארוטי
עברה לה אחת במקרה היא הגברת
כפתור נעלה השמיטה אדרת
שרוך המגף צץ מעל הברך
הנה לה כתבתי לא מחברת אלא כרך

געגוע
רחוק נעלם ברור
הריח כבר קרוב
הברק שבעיניים
סיפורים שסופרו.

אמונה
הושיטי יד
את לא רחוקה
לעתים התגלית
הופעת כלהבה.

החודש לא כתבתי דבר
נעלמו האותיות
השורות לא נסללו
כמו פח ריק ומהדהד.

אכזבה
מה יפה החוף וגליו הלבנים
לעולם אין גל דומה לחברו
לעתים נדמה ששם רחוק במעמקים
גל השייך לך ורק לך חוזר ונושק לחוף.

הגות
החשוב שיש קיר
שיש משוב שישנה חזרה
שמרגישים ממש רוח ליד התנוך
שהעין קולטת האך מריח מהירות

הו כמה אני יודע
מעט וזה הרבה
רואה ממש מולי
ומחסיר את החשוב.

אהבה
אלייך נפשי ערגה
פניי חשקו גון עורך

בדידות
מביט בחלל
תר אחר קצה חוט
עמוק במעמקים
חש את היתמות.

הגות
המשחק כולם משתתפים
אף אחד לא מתחמק

ארוטי
הסירי הכל
בארבע רוחות שמים
חשפי תווי גופך
צל קו ישר עגול.

אלגוריה
לום נבט בסלע הטרשים
טל נטף אל רגב שכן
אחז יצר זרוע מפולפלת
לחש כאן אני יבוא עוד היום

גלגל על העגלת
פיז'מה כחולה
הלכה לה גברת
בריצה משם חלפה

זכרונות
ברעם אותם קולות חשתי
באורן של פצצות

הצילו מי שומע
נהדר להיות בחוף מרוחק
הצילו אין כל קשר
נשארתי לבד זמן שנמחק.

געגוע
רוצה שיר עם פרח אדום
שיר עם אהבה וצבע כחול
רוצה שיר עם התחלה בלי סוף
שיר שבעוד רגע הכול יכול לקרות.

הרגע השקט
מבהיל
הרגע שמגיע
מבוהל.

הריקוד איתך חייב בו כינור

הרהור
רק שמביטים לאחור חשים
בזמן
רק שסופרים למרחוק
יודעים שאנחנו כאן.

גורל
ההווה הוא תחנת המתנה של העתיד
העתיד הוא המשכו של העבר
העבר הוא הבזק אור שנעלם
העתיד הוא הכי מופלא

אכזבה
זה קשה
רק אם חושבים על זה
זה כואב
רק אם חולמים על זה .

בדידות
ולא אחד מחבק
הכול מלא וממש ריק
אין תנועה משב של אהבה
הכול כאן רועש ממש דממה

ולא אחד מחבק
הכול מלא וממש ריק
אין תנועה משב של אהבה
הכול כאן רועש ממש דממה

אהבה
ומחר לא כמו היום
אולי לא יהיו כוכבים
ומחר לא כמו כל היום
בו אחזנו בטירוף כמו אוהבים.

זה היה מהיר
כחלום באשמורת
יד לוחצת ושפתיים רכות

זה מצחיק זה

זרה לי את

חלום
חבי לי מרגן
שאלי לי מרגועך
סומל לוני רוג בן
שלוותך לי רוח חרישית
מיתתן לביץ חר גון
שאלתי מנוחה איני יודע
שואליץ צומר חיותיים.
מבטך לי מרגוע שבעתיים.

הרהור
חיבוק חיבוק אחד
אחד לכל צרה שלא תבוא
חיבוק חזק.

אהבה
חיבוק רק להאנח
הכל נדבק נצמד
כאילו הגוף ברגע למד
כאילו כל פרק מיד התמתח.

ואפילו חלום, שום קול
אין תמונה
זיכרון, חד כתער
ואת נעלמה

חשוב לדעת חשוב לזכור
דפים עפים ברוח וחול נאסף להר
חשוב לדעת חשוב לזכור
טיולים הם רבים טיולך תמיד יהיה קצר.

וידוי
כואב בך כך עולם ואיש
כואב בך סר תום וחן

הגות
כואב ממול זה נוגע
מעטים מרגישים

ככה זה עובד
מתחילים
תחילה בודקים
רואים שאפשר

כלוא ואין סורג
קורים עוטפים את העור
סגור מרחב לפנים
מלח דמעות יבשו.

הגות
ישנו מקום נסתר מוחבא
קטן גדול הוא במידותיו
והוא לך בראש מחשבותיו
תלמד לחיות איתו ולמות.

זכרונות
כמעט זה היה קרוב
כמעט הגעתי
כמעט נגעתי
חבל היה זה כמעט.

אהבה
כמעט יודע
מעט מבין

אני פה מחכה לסימן

הגות
כשהולכים לישון
זה ללכת לרחוב שאינך רואה את עיקולו
טועה ברחוב לא מוכר מזהה את הסימנים
הכביש הוא זה שנע ואנחנו עומדים

אכזבה
כשכואב זה כואב
מרגיש
כשכואב זה כואב
צובט.

געגוע
כתובתי כאן לבטח תמצא
אין סימן לך זה ברור
כתובתי כאן הכל כמו שהיה
אל תשאל צעד הישר לביתי.

הרהור
למה לא נופלת לה דמעה
מותירה שביל מנצנץ ישר רטוב
מתוק שלי אני אוהבת אותך.
למה לא נופלת אנחה

אמונה
עבד ללבן
לבן הארמי
עבד ללבן
יעקב אבי.

גורל
לי חברים שניים ועוד אחד
האחת שם השני קרוב
לי חברים שומעים כאן היטב
מי יודע איך אותם לספור .

למדוד בדידות זה כמו מטר רץ

של מי התכלת והים הכחול
של כל השחפים
של מי המים העמוקים
של כל הספינות והדגים

גן עדן
מי ייתן ואוכל לשבור את הדממה
מי ייתן ואשברה לצללים
מי ייתן ואוכל לעמוד מולה
בתזמורת שלמה מאה נגנים.

מבט מול עצמך
כךאני נראה
מבט אל התוך הנגלה
הנסתר והגלוי ממך.

אמונה
ידע עם טלאי מגן
דוד יעקב ישראל וצורר אנוש
ידע עם דגל חרות

אהבה
מתגעגע מה זה מתגעגע
לימים ההם
ימים שהיו קשים
היום הם אחרת.

מה כבר בוקר
שום קרן או טל
מה כבר חורף
אפילו טיפה על רגב יבש.

געגוע
מה כבר סיימנו
את אורזת
נגמר חלף עוזבת
מקופלת קושרת נועלת

מה כל אחד רוצה
אחר מה מבקש
שני מה הוא דורש
וההוא מה הוא מחפש.

מה רצית ולא קיבלת
נשאר לי רק מעט
הבטת הבנתי ולקחת
לי מספיק רק המבט.

הגות
לא אמרת חסכת במילים
אחת לא אמרת
ידעתי הבנתי חשתי
הנה אני לפניך.

הגות
מותר לשאול
עייפתי מתשובות

גן עדן
זה נוגע במקומות
אינך יודע היכן

הגות
מי יודע לספור טיפות גשם בחורף
למיין עלי שלכת בסתיו
למדוד חומו של יום בקיץ
לכלוא ריח שקדייה באביב

זכרונות
תני לכתוב לך שיר עם שורות
שיר שיספר אלו דלתות
[הצלחת להציץ לפגוע קלות
נפש רכה המון מחשבות

אהבה
ממול ממש ממולך מול
תראה אותה
גלויה לא נסתרת
עדין לא שלך.

הומור
עכשיו ולא יום אחד מאוחר
מהיום ארבעעם וארבע שנים קרוב כמו מחר

מסתירה מגלה חושקת כמו נחש
עיניים יוקדות שפתיים של דבש

אמונה
תלחץ כווץ עיניים
תתרכז
עמוד זקוף
הבט.

געגוע
כמו עלי כותרת הממתינות לשאיבת צוף החיים
מסע הדבורה אל בית החיים
חלת הדבש
תא אחר תא

מתי תקלפי עור ואור יחשוף סודותייך

מפונים קיצונים ומפנים כמו שתי אבני שפה

הרהור
עומד לבד בשממת הזמן
דמעה ניגרת חורצת שביל
הלב פועם כמו שעון ישן
משעמם.

משק כנפה ליבנה בתכול
חלף הרוח בינות העבים

אהבה
בין מילה למילה
אתך ראינו אור וזריחה
בין משפט למשפט
חשנו בך חום ואהבה.

נהי ודמעה כמראת אלף פרצופים

כשגוזל קטן, איתך גדל
מעופכם הראשון איתך עושה

נפרדתי ואת כאן
ממרחק בך מביט
אצלך קרוב הכי
אני ואת כבר לא אצלי.

נפש לא ידעה מנוח
נעה שם הרחק משאון
וריקה! אין בה און
עצב אין בה רון.

הלל
משם רואים גבעה צלע הר
תמר הניב עסיס ישראלי
שבילים כמו מפת מבוכים
שם תמצא את נקודת ההתחלה.

ג'ננה
בן זנונים מטונף חסר תקנה
מנוול, פושע, בן זונת רחוב
אדיוט, טמבל, מטומטם טיפש
עכברוש, חמור גרם, סוס קר

ארוטי
ספסל מעץ צבוע בחום
שרוי בפינה ירוקה ושקטה
שומר סוד אומר לא כלום
נאנח מחייך לצמרת עץ הצפצפה.

עוד מלחמה מה חדש
מחבלת מסתובבת מחפשת נשמות
טיל סורי מוצא מנוח בבית מרוחק
צימר נותר בודד עם ארוחת בוקר נפלאה.

עייפות סופרים ימים

עייפתי מלוא המרץ
מנוחתי סערה בחלומות

חשפתי ערגתי בשירי
נכלמתי מאון החסר בליבי
ראיתיך מקרוב
ליבי פעם ממרחקים.

ארוטי
לאט לאט הן פוגשות את הצוף
מקום חבוי נסתר לו
קול מייבב זע לו הגוף
מתנשם וממשיך ללא היסוס.

אהבה
פסים לה ויש בה חיה
גופה מיתמר אופקית

פרחים ולך יהיה זה סוד
אמרתי
אוהבים ולך מלאי הוד
חשבתי.

בדידות
דמעה זולגת לה
והיא שקטה
אחד לא מבחין
חורשת לה תלם.

געגוע
פתחי את הספר חלפי על הכריכה
נסי ללמוד את המבוא

ביקורת
ירוק תמיד יביט כירוק
בטבע
כחול ישקיף משמיים
בים

צוהלת היא קרני אור מולה
חיבוק חלש רך כמו לא נוגע

אהבה
צוחק לא צוחק
לידך הבל הוא אמת
צוחק לא צוחק
לידך הכל חי לא מת

גורל
אל תגידו שימרו מרחק

צחוק לו דימעה בנתיב חרוש תלמים
צחוק רועם חרישי כמו עלה שלכת צהוב

קר לי ואינך מבין
דבר וחצי דבר

כמיהה
קשה לנשום הנחיריים כמערות
ארכובות העיניים כארובות מתמרות
קשה להסתיר את הלב והפעימות
הלחי רוטטת שיניים נiקשות ומעט רוק.

אהבה
עוטפת את השמיים
מביטה מכל כיוון
קרן שמש טיפה של מים
מביט בך שר זה הניגון.

מסדרון אחד רשם את החיוך הנצחי
לכולם חיוכך יירשם לעד
קולך בכותלי האולפנים
בכיסא ממול בשולחן הסמוך
טפיחה חברית לחיצת יד אוהבת
מילה טובה רוח החברית.

בלדה
האחת שם השני קרוב
לי חברים שומעים כפליים
מי יודע איך אותם לספור?
האחד לי רע חבר אח שנים

יחסים
רציתי לספר לך
אדניות של פרחים
עץ תות בתפרחת

הרהור
רצית לך שיר
שורה לחן ופזמון

בדידות
שומע אותך
צל של עץ תמיר
שומע אותך
ריח של נרקיס צהוב.

הרהור
כשאתה כותב שורה על עצמך
אתה מקרב עצמך ללא נודע
ככל שהרבת במילים
מתרחק אתה מעצמך ימים ושנים

שכול
האמיתית שלי כמו צל אישי
האמיתית שלי זהות דגל ונשמה
האמיתית שלי גאווה עיניים יוקדות
האמיתית שלי אנחת רווחה טעם החיים.

געגוע
שיר מצוי לך מתנה
שורות שם מרצדות

הגות
שם
היכן אני
שם
זה רחוק?

וידוי
כמעט מגיע לחלק התחתון
נושק חורך את תחתית השלי
מאיים מותיר אותך עירום
מגלף את העור העדין שמכסה.

מכאובי לי השארתי בלבי
עוויות פניי הסתרתי

גורל
שמור אותי אתה רואה הכול
שמור שאדע ללכת בשביל הנכון

אמונה
אם שמיים הם אויר
עננים רוחות וגשם
אם שמיים הם כחול
וצבעים של קשת.

הגות
לילה תחילת שנה
כוכבים בסוד כמוס
עלטה אויר צח
צרצר צורם שקט מסביב

שעמום מה זה שעמום

אמונה
שקט-מביט ממול ושותק
שקט-סובב עוטף מחניק
שקט-מסתורי לפעמים מרתק
שקט-מחיה לפעמים ממית.

הרהור
תולשת שובל רזי כוכבים
מורטת הד מדפנות הרים
מסירה קליפת עצי גבהים
ונחה

תוסיפי לי שם
שם של אהבה
תוסיפי לי שם
שם של חיבה

תחליטי, תחליטי כבר
נמאס להיות לבד

תם עידן
דור וכובעיו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הגות
אולי תפסיקו את ההרג הזה
את הדם את ההרס את המכוער

באמת אראה אותך כשניפרד
האם תהיי שלי עד לפעם הבאה?
האם הלב יצליח לחוש גם הפעם כשניפרד?
ומה נאמר האחד לשני בשניה האחרונה?

הפסקת אש
מי בכלל רואה מכאן

יותר נמוך מעצמי
הכי קרוב לאיך שבאמת,
יותר נמוך מעצמי
אין טיפת שקר בחלל.

יומן
כה תרשמו לכם ועדיף שתזכרו את
הצחוק
ככה תרשמו לכם ורצוי להיות עם
המובן.

געגוע
תמיד ידעתי שצעד אחד של
: מסע
יתחיל בשביל רחב מתפתל ואופק
רחוק
תמיד חשבתי שאדע לספור את
הדקות


לרשימת יצירות התסריט החדשות
דרמה
The Kabala says that we are the Godly creators and therefore
fully responsible for all

פיטר פאלק, מורה להיסטוריה, בן 53, תושב סמרוויל, גרוש, מפוטר
מעבודתו ונקלע לעיר אביריברטאון במסגרת מסעו לחיפוש התחלה
חדשה. התושבים באביריברטאון חיים בלי להשתמש בכסף.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לכם בנות ובני המצווה


לרשימת יצירות המחזה החדשות
איך עושים טלוויזיה .




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
עוד בחיים לא
ראיתי סלוגן אחד
טוב.

סלוגן טוב זה
סלוגן מת.


תרומה לבמה





יוצר מס' 31967. בבמה מאז 27/2/04 3:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתן לביא
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה