|
 69984006
- צהריים טובים, אמר המחבר.
- צהריים נפלאים. במה אני יכול לעזור לך אדוני ?
- ובכן סיפור עצוב יש לי.
- כן, ספר . . .
|
פעם כשהילדים הלכו לבית הספר ולא היו מבחנים, עבודות, בחני
פתע, הכתבות, ימי הורים ואסיפות הורים. ובכלל, ההורים לא היו
מעורבים במידת ההשקעה של התלמידים בבית הספר. כיום כידוע לכם
מצב זה שונה בתכלית. וכדאי שתדעו למה מצב זה השתנה.
לפניכם אגדה כפרית המספרת איך
|
מבט לשמים חשוכים ומעוננים
שמים קיציות, וחם
חיפוש אחר סמל הרומנטיקה
אותו כולם כרגע רואים
בעזרתו כולם מתחברים זה לזה
|
לפעמים כשהרצפה נשלפת מתחתי
וכאילו אין לי איפה לעמוד לכמה רגעים
ואני עומד ליפול
ולא רואה עתיד טוב
|
פה לארץ חמדת תבואו
יתגשמונה כל התקוות . . .
|
אני בשיא הרצינות
חבל רק שלא במציאות
|
כשדמעות זולגות
זה הכל כבר מוכר מהעבר
זה הקול המוכר מהעבר
זה הזיכרון הביתי מהעבר
|
איפה היא ?
איפה הארץ המובטחת ?
זאת שעליה שמענו ?
זאת שעליה נלחמנו ?
זאת שאליה עלינו ?
|
כשמגדילים את התמונה
רואים חלקיק שערה
|
הפה הוא פתוח
העפרון מקשט את הדף
בחוץ יש רוח
ואני כאן תקוע ולא עף
|
לכל מכסה יש סיר
ובתא כלוא לו אסיר
|
כולם הסתדרו
ואני כמו קנגורו
יושב בכיס הקטן של אלוהים
|
זהו, אתה כבר כמעט בחוץ.
בהתחלה רגל ואז עוד רגל
ואז גוף ואז יד ועוד יד
|
העיסוק היהודי המלוכלך והמלכלך של הלוואה בריבית.
לא תמיד מרוויחים ממנו . . .
|
|
|
הקפה כבר קר.
וגם הלקוחות.
בעל בית קפה. |
|
