|
ציפייה -
כמו מצמוץ נפקח
אל עיניים רכות,
כמו האטמוספירה החמימה של עורך
בכף היד הנשלחת ללטף.
|
את קו אורך,
תחילתו בליבי
וסופו בסנגל
או בכל מקום אחר בו לא ביקרתי
ולא אבקר.
|
בשירים אתה נותר יפה
כפי שהיית
לרגעים
ובין בשורות קצרות
|
אני רוצה להאמין לדברייך,
אבל עינייך ברשף מילותיהן
הדוממות,
מבערות את הספק המנחם.
|
היו אלו הנסיבות
ששילחו אותם
איש לדרכו ואישה לדרכה.
|
במקום לדבר
וכבר כשראה בה הכול,
כשהבין,
וכבר לא היה יכול
|
פתאום
את מתערסלת בראשי
בקו מסולסל
כמו חיבוק מעורטל
מעבר למילים.
|
פעם, אהבה גדולה
חצתה את חיי לשניים.
ולא כמו עמיחי,
שני חלקי חיי המשיכו להתפתל
כשני חלקיו של נחש קטוע
המסרב למות.
|
לא עצרתי לרגע
ובלהט תשוקתי הבודדה
הממהרת
קרעתי גם את כל הוילונות
|
רק מטייל לי ברחבי הגוף:
כאן רגליים שלצדך לא יצעדו,
והנה ידיים שאת עורך לא ילטפו
ועיניים שבמבטך לא ישקעו.
מסלול סובב לב
מבלי להיכנס.
|
אני יכול להרגיש בך
קרבה אלי כמו בזיכרון ישן
ומתרחקת
כמו במציאות המוכרת,
תנועת מטוטלת של שלוש אחר חצות.
|
כל הדברים באים
אל סופם
שלהם
ולא של אחרים.
|
ממך
אלך
בהבזק קצר
של אור מסנוור
|
התיעוב הזמני שאני חש כעת
למגע גופך המיוזע
להבל פיך החם,
אינו אלא גורם נוסף המניע
|
אני מנסה לשמר לי
אותך
בין טורי השירים,
לשזור את המגע המתלטף
במילים
|
הייתה זו הטובה שבשניות. רק אחת,
בה לא היה בך דבר זולתך
|
אני זוכר זאת היטב -
איך בזמן האהבה
בערה האש שבעינייך,
ולא תמיד
בלהט אוהבים.
|
|
|
תוציאו אותי
מפה!
מפי הג'ירפה
שבבדיחה על
הג'ירפה הפיל
והמקרר |
|
