|
hod_ta@hotmail.com
אמרתי לה שאני אוהב אותה והיא אמרה שגם היא אוהבת אותי והיא
פשוט יודעת שניפגש עוד ואני האמנתי לה כי זאת הייתה האמת
|
באי הזה גם החליטו להיכנס עם צבא וטנקים לערים כדי להפסיק את
שפיכות הדמים
|
אני עדיין זוכר את היום שזינקנו למירוץ
|
וההורים שלי נסעו להפגנה של השמאל. הם חזרו מאוחר בלילה ובלי
רבין
|
בזמן העבר והתיסכול גדל, עד שבאחד הימים, בזמן ההפסקה הגדולה
החלו כמה אנשים ללכת במעגלים ברחבה ולהפריע
|
אחרי כמה ימים הוא פגש את החברים שלו ונורא רצה להגיד " אתם
צודקים, כמה כבר אפשר להיות סיני, כל הקומוניזם הזה עולה על
העצבים, וכל היום לנסוע באופניים, ואורז?!"
|
חשב על עצמו כל הזמן רק שיותר נוח להשליך את זה על מישהי עם
גוף יפה ושיער ארוך
|
הסתכלתי לצד וראיתי שם איש די זקן עם זקן די ארוך והוא עמד
בפתח חנות שקראו לה "מציאות של פעם בחיים"
|
את יושבת שם, אני יושב פה
העיניים משחקות ושלך מנצחות
|
ואת עומדת במרכז השדה
מחליפה צורה כל שעה עגולה
|
את נמצאת כאן בין כולנו, ילדות יפה,
מחייכת לעולם ומראה כי טוב.
|
העיניים מסתכלות אל הים
"שלא ייגמר לעולם",
אומרת השתקפות על פני המים
|
פוסע צעד ומסתכל לשמאל
והנה אני ניצב שם במבט שואל
לכמה שניות טובע בכחול עיני
|
בצידי האחד קיר עם אידיאולוגיות שנחמד להגשים
ובצידי האחר תלבושות להצגה
|
הילד ציחקק ושיחק עם התיק שבידיו
|
אני עדיין לבד, מול ובתוך הים, מחפש עכשיו את משמר החופים, או
לפחות את החופים בתור התחלה
|
|
|
הייתכן שהוא כבר
לא מכבד אותי?
שלי בהרהור
טרום-פמיניסטי |
|
