[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 hod_ta@hotmail.com

אל היוצרים המוערכים על ידי תמיר הוד

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמרתי לה שאני אוהב אותה והיא אמרה שגם היא אוהבת אותי והיא
פשוט יודעת שניפגש עוד ואני האמנתי לה כי זאת הייתה האמת

באי הזה גם החליטו להיכנס עם צבא וטנקים לערים כדי להפסיק את
שפיכות הדמים

אני עדיין זוכר את היום שזינקנו למירוץ

וההורים שלי נסעו להפגנה של השמאל. הם חזרו מאוחר בלילה ובלי
רבין

בזמן העבר והתיסכול גדל, עד שבאחד הימים, בזמן ההפסקה הגדולה
החלו כמה אנשים ללכת במעגלים ברחבה ולהפריע

אחרי כמה ימים הוא פגש את החברים שלו ונורא רצה להגיד " אתם
צודקים, כמה כבר אפשר להיות סיני, כל הקומוניזם הזה עולה על
העצבים, וכל היום לנסוע באופניים, ואורז?!"

חשב על עצמו כל הזמן רק שיותר נוח להשליך את זה על מישהי עם
גוף יפה ושיער ארוך

הסתכלתי לצד וראיתי שם איש די זקן עם זקן די ארוך והוא עמד
בפתח חנות שקראו לה "מציאות של פעם בחיים"


לרשימת יצירות השירה החדשות
את יושבת שם, אני יושב פה
העיניים משחקות ושלך מנצחות

ואת עומדת במרכז השדה
מחליפה צורה כל שעה עגולה

כמו חיות אנחנו מסתובבים

את נמצאת כאן בין כולנו, ילדות יפה,
מחייכת לעולם ומראה כי טוב.

העיניים מסתכלות אל הים
"שלא ייגמר לעולם",
אומרת השתקפות על פני המים

פוסע צעד ומסתכל לשמאל
והנה אני ניצב שם במבט שואל
לכמה שניות טובע בכחול עיני

בצידי האחד קיר עם אידיאולוגיות שנחמד להגשים
ובצידי האחר תלבושות להצגה

הילד ציחקק ושיחק עם התיק שבידיו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני עדיין לבד, מול ובתוך הים, מחפש עכשיו את משמר החופים, או
לפחות את החופים בתור התחלה




פוסט-מודרניזם
בתחת שלי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 15784. בבמה מאז 9/9/02 1:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתמיר הוד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה