|
אל ראש שמחתי,
וכי מה את וכי מה אני ---
פחדיי העזים ביותר.
עצמותיי שלי הן וחוששני מהן עד בלי די,
עצמותייך שלך, אנא הישארו בנסתר.
|
מילים שלא אמרתי
מטרידות אותי עכשיו
מכתבים שלא כתבתי
אהבה שלא אהבתי
ואם זה לא מאוחר אני רוצה לומר
שאם זה לא מאוחר
אני אוהב.
|
התבוננתי בה שעות עד שהבחנתי בה
תיארתי לעצמי שכל מה שאומר ישמע מגוחך,
אבל תיאור שכזה לא מפריע לי,
|
שוחה על אבנים קטנות,
יותר קטנות ממנו
על סף ייאוש, חמלת מוסר -
שותה עצמו לדעת
לדעת עצמו שוטה: בכל ימיו חסר.
|
בדיעבד באמת תהיתי "איך והיה הוא כל כל גרוע"
ובעודי מפשפש ביום האתמול, לחשה אל גבי:
"אני רוצה גרביים של מיקי מאוס"
|
השנה שנת אלפיים ואחת ולילה
והמצב המדיני לא ממש בשמיים
|
את,
אורזת רגשותייך מולי.
נסערת ונעצבת כמו הייתה זו לידה ראשונה.
ומחייכת ושואלת ודומעת ומחבקת.
|
יש לי בחדר שטיח, כבר כמה שנים
יש עליו כל מיני עיטורים ופרחים
יש לו חוטים כאלה בקצוות
|
זה מתחיל בערך בשתיים בלילה, העיניים נעצמות והלב משתולל. הוא
מנסה להרגיע אותו ולהסביר לו שלא תמיד הוא צריך לפעול.
|
|
|
פעם איזה יווני
אמר לי: "כל
היוונים
שקרנים". |
|
