[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יערת הדבש
זמן תעתוע / תמי ליבנה.
ולס הקיפודים / תמי ליבנה

ICQ 45298419 45298419
אל היוצרים המוערכים על ידי תמי ליבנה

לרשימת יצירות השירה החדשות
רוצה לכופף
את הזמן העיקש
להשיל עור
שהקיץ הקופח
נימר אדום חרוך.

כל לילה אני כואבת
את השכול
ואת האמת שהובסה

כבר מזמן
לא ילדה אבודה
תועה באפרים

יחסים
סזריה אובורה
המשיכה
besame mucho

רגע לפני
שאת נסדקת
ומשברי חורף
אוספים
אותך אליהם

ארוטי
עת באת אלי
וידך הענוגה
קלפה עצבותי
שמש אחרת
הבעירה תשוקתך בי

יחסים
אהוב אותי
כעוסה
נפש הרוסה.
אהוב אותי
כשאני מולך מתריסה

אהבה
כמה כבד המשא
עול האהבה על צווארינו
מי ישא.

יחסים
דני רופ
לא ידבר עליה
בערוץ השני

רומנטיקה
עורך
קינמון
באור הנרות
המרצד.

אהבה
אני רוצה
את נשימותייך
לשמר לי

מה זה אומר
שיש לה עיניים יפות?
מה זה אומר
למשל על הישבן שלה

נותרה אילמת
נוכח לחישותיו
רק גופה אמר
את שליבה חשב

ארוטי
אמרת לי אינתי עומרי
כלהבה מתפצחת בזרדיה
ליפפתי זרועותי סביבך,
נטמעתי בתוך איבריך.

עוד מעט
יתלהם בנו הקיץ
עזוז ושש לקרב
שבו ידו על העליונה

ארוטי
אנכי מנחת תרפיך
למולך קורבן
חטאת תשוקתיי
כי גברו.

רומנטיקה
מחייכת
יודעת כי תשוב
ורק הערבה בוכיה....

יחסים
תחלום
אותי
את העיניים
הבוהות
בך בערגה
הידיים הנוגעות
הבטן הרכה

ביקורת
אם אני יפה
אז בעינך
עטוף אותי,
כמו סוכרית מרציפן.

אהבה
אל תצייר לי
יפעת היקום
יופי החלד
אל תספר

ארוטי
אתה יודע אותי
בהטעמה לומד אותי
אות לאות

יצאו אל ההרים
המשקיפים על בניוס
היא רכבה
על רוזיננטה

מרחם
אמי
יולדתי
עפר אני.

בכובע מעוטר
נוצה זרה
היא מעכסת

גורל
רק העשן
וריח הבשר החרוך
מעוות פניה
בבת צחוק מתפוררת

מצב
הדרך שנסללה
תחת רגלינו
עת הלכנו
חבוקים
לא הובילה
לשום מקום.

יחסים
כן ישנן אהבות שמחות
נתן יונתן
לא כתב עליהן
כשמת אלול

חוט מחשבתי
רקמה מזרחית
בצווארך
מסכית במחלצותיך

אהבה
אתה ניגנת
באצבעותיך
על גופי.
לאויר המלוח
שעלה מן הים
ונח על שפתי
היה טעם אחר.

בשבילך אהפוך
אבן על אבן
עד יאטר
עלי יומי
ופרחים יכסו פי קבר

מקום
בפארק ענק
באמצע הדאון טאון
בביגי'ין

נשים
סיניות קטנות
וסתם תיירות
בבגדי חג
קונות קמח
בשקיות קטנות

ארוטי
ברגליה היחפות
מתנועעת
מולו
בצעדי נאקה
שנטשה האורחה

ארוטי
מתנועעת
לקצב הבאגלמה
מזיעה
פרפרים

קצרצר
בקשות גדולות
כדאי לפרוט
למעות קטנות

את האבן
שישבת עליה
ריסקתי לרסיסים קטנים
שנשטפו החוצה

ג'ננה
אתה מאונן
עם ג'וני
ולא מוצא מנחם
מילל כמו תן פצוע

זוהי שעת הדרורים
על הפיקוס הזקן
לומר דברים
שלא השכיל ללמוד

מעכסות בישבנן
במלכותיות ממזרית
של חתולות רחוב
ומיללות את חירותן
שבוששת.

קצרצר
אני זוכר
את גן העדן
את האישה והחיה
בערומם

גורל
ברמזור האדום
ראיתי אישה
במכונית אדומה
שלבשה
בגד אדום

יחסים
ערפילי תשוקה
עוטפים אותי
געגועים מפזרת
על הסלעים .

עצב
אני שנסתי
על נפשתי
הקשבתי לניגונו
העצוב.
טיפות הגשם
שירדו
נמהלו בדמעותי.

בדידות
רוח קדים
הופכת דמעתי
למלח

גורל
כבולה במתק מילותייך
לפותה במשפטיך

חוט תיל

מתחת יקירי

להגן על תפרחת בתוליי

מפני מבקשיה

ארוטי
הגוף זוכר
את מגע אצבעותיך
התר אחר חמדותיו

האבנים
דומיות
הצמחים
מחרישים
איך אדע
דרכי.

מחאה
החיים אינם גזר גמדי
מחמדי
מבעד לכתום
תראה אני לבדי

אכזבה
ראתה את הים
משתקף בעיניו,
את הגלים
המלחכים בסלע.

ארוטי
הלילה כשועלה מיוחמת אתאווה אלייך
אתה תערוג אל גופי הצמא אליך.

עוד טרם יבשו
ומתקו רגבי העפר
בבית הקברות
בבנימינה
נאספה השמש

היא דורכת
ברגל גסה
על הצל שלה
ההולך לפניה
בזעף

הרהור
בפנים חתומות
נוכח השאלות
מתי
מי
ולמה.

באלוהים
לא מדובר בעצלות גרידא
אלא בתאווה
להזריח קצת שקט

עיני עצומות
דוק סמיך
מכסן

משוטטת
באפרי החיים
טועמת אבי אהבות
פריכות בטריותן

פואמה
מטליאה נדרים
בלויים
להעלות
שחר תפילותייך

ארוטי
גוף
וידיים
ושדיים
ובטן רחומה
ורסיסי תשוקה
שהותזו

למלים שלך
ריח עבש
של חלב
שעבר זמנו

בא נרקוד
את ולס הקיפודים
נדייק ברבעים
אחד לאחד

ארוטי
ידיו מטיילות
על גופה
כאילו היא פסל
של אוגוסט רודן

יחסים
אמש חלמתי אותך
דמותך
מתכהה ונשכחת

משחילה
אתמולים
ושלשומים
למחרוזת
של ימים
צרובי שמש

ארוטי
בבלותה
ראתה עדנה
חוטריה שלחו
שורש להתרבות

תמונות
בשחור לבן
מצהיבות
על הקיר
בבית הישן .

הזמן שלך אינו מדויק
הכל בו בערך
מסלסל בי מאואלים מזרחיים

צמד שירים
ואיך אוכל לעצור את הזמן

את רואה את הזריחה
מהצד החשוך של הלילה

אורחת נמלים
מעקצצת על גופה
בלילה המואר

קצרצר
החתולים
מתחת לחלון
חדר השינה שלי
מזיינים ובוכים

כבר לא בוכות זונות
בג'ואריש
אין רחמים מתחת לקשתות

ואותיות
שדי
פרפרים
על
חזה גלוי

גם לא
רואים
מכאן
ציפור גן עדן
מחציף
פנים לרוח

ארוטי
הים עושה אותי רכה
עגולה
חשקנית

כמה בנאלי לחשוב על
יוני שלום

גשם ראשון
וריח הכרובית המיטגנת
בקלחת השמן הכבדה
לחם שחור וגס

יש קסם בפרח
הזקוף השחצן הזה.

גורל
רק יללת
החתול השחור
מתעקשת
על אדן החלון

מחאה
דגלים עשויים בד
אפשר לשרוף.

יחסים
משוגעת
ורק אני
ליבי
יצא אליה.

מצב
בפאב חשוך
בבן יהודה
בלונדינית מחומצנת

ג'ננה
לא מתה
כדי להיוולד
מחדש

קצרצר
גורמי השמים
כולם
לא יוכלו לה לרוח
שבערה

מדברת אליך
מתוך רחמי
שידע עולים
פרועה אבוא אליך

ארוטי
במליחות ים המוות
ערגתך נסכת
על בטני הרחומה

יחסים
חיבוקו החם
עטף אותה
מגן
מפני הסערה

יחסים
לא אלבש לבן
לא אשלח
כרטיס ברכה
עטור בורד
מבושם,

בדיזנגוף בכיכר
קבצן מבקש
שני שקלים
ללחם

בקפה נטו
בסנטר של תל אביב
רוקמת חלומות
מהמבטים הגנובים שלך

צר לי עליך
אחי יהונתן
דמי אחיך
זועקים עדין
מתוך אדמה קשה

אבעיר אש
שתלחך כל חלקה
טובה
אצית בך
זיק

ביום בהיר עטוף כלניות
אפשר לראות את אשדוד

ארוטי
רקדי עד כלות
כמו שאת
מתעלסת איתי.

ארוטי
פניך סמוקים
עיני התמימות
מרצדות באור הנרות.

למים השלך גופתי
מאכל לדגת הים.

קצרצר
אחרי מותי
אל תומר קדושים

מצב
סנוניות
חגות בין הזמנים
סודקות
שעות אחרות

במיטה הישנה שלך
כבר לא נשמעים
קולות חריקות העץ

מצב
רציתי שנדבר
על סקס
אבל דיברנו
על נורמה
שקונה בגדים
ב"מתאים לי".

יחסים
הענף שבתוכי
נסדק
מילותי
כעלי שלכת
מצהיבות ברוח

מצב
אני ידעתי
אלוהים
מחריב
והורס
חומד דם ילדים
בני עשרה
שלא ידעו אישה

אהבה
קשת צבעונית
פרשתי לך
חופה שמימית
להגן אהובתי

מקום
את היום האפרורי
ילדה
צבעו אורות
כוכבי בית לחם

מצב
יש עתים
בהם
אבהה
אל מעבר
מסך של אובך
המסתיר
חמה קוצפת

מצב
חלומות
לא פתורים
חונקים

יחסים
מבטו ננעץ בה
כמורג
באדמת הטרשים
שתיקתו
חרכה בבשרה

בדידות
רק שלט גדול
באורות נאון
סגור.

הומור
פאק...
היום כן מתים מאהבה.

לעולם לא להיות
תלויה
על
בלימה.

יחסים
להלך בארץ מדבר
בנתיבי הערבה
לראות שפנים
נחבאים בסלע

דנה ברגר
מתנגנת
"מתי פעם אחרונה
דברת עם הלב שלך"

יחסים
ואני ארס
חבולה
ואין מכוורת
ואין רודה
בנמצא

לא מבינה,
גברים תמיד
משתינים עם הרוח.

מצב
צועד כנוע
על סף התהום
לילך לא לילה
ויומנו לא יום.

אהבה
מלאכי שרת
ממעל
מביטים ולוחשים
בואי כלה
ואנוכי
באה
אליך...

גן עדן
כשיפציע השחר
איש לא יידע
למה זה חייכתי

בערוב היום
בסמטאות הצפופות
של שוק הכרמל
רוכלים חשופי חזה

קצרצר
כמה בלונד
יכול להכיל
כחול המים
המשתקף בעיניך

גורל
מכתוב
לחשה
עצמה עיניה
בחוזקה

ברווחים שלנו
שנוצרו בקיץ
המכה הזה
יצמחו ציפורני חתול

מתוך הרעש
שבראשי
אני מלקטת לך
בקפידה

עוד יום בו הנפתי
דגל לבן
במערכה האבודה
נגד עצמי.

אני חולמת
ציפורים מתות
ושושנים אדומים
צומחים לי בבטן

קצרצר
אתה בי מתנגן
פעם סולו
ופעם בדואט

משברי אייר
לא צננו
את בעירת
החול
תחת רגלינו

ארוטי
שש וארגמן
עטור
ניצן חלציך.

סולמות וחבלים
וקוביה אחת
קטנה נזרקת

ביקורת
אנחנו טובעים
בשקרים של עצמנו
כל עוד לא נלמד
לשחות עם הזרם.

שירים הם ספור לאמיצים
המתים ונולדים מחדש

נחיל נמלים
מעקצץ
מתחת לעור
מסמיק את פני בחום

ציפורים חורפות
נודדות בי
מחפשות מנוח
ואין.

אהבה
עוד שומעת אותך,
אהובתי
אתה אומר

כלילה ההוא
בו פשט שלמתה
בראשונה
ותבע תומתה

זה הסתיו
שמלטף בך
תקוות חולפות
כמו הציפורים

אתה תם לי
ואיתך
תמה
תומתי

קצרצר
תוך גופי
עובר אורח

אתה עוד לי
בקצף אדוותך
המשתנקת

ארוטי
מר חשון
התדפק בערבותייך
ימייך מתקצרים
ארוכים הם
חלומותייך

את פוסעת
בצעדים מדודים
אל האין
אבק חווארים

הזמן שלך
חולף על פני
מלטף בערגה
כל קמט עדות

כעס
ואני
את הדם על הדם
מבכה
אין אל
ואין רחמים

ואין מי ששפתיים ישק
ואין שם פתק בכותל
לבקש רחמים עלייך.

את דיונה
מתקמרת
מתעמרת
מתעתעת בגלים

ביקורת
קדשה
מחוללה
מי ידע
נשמתך,
מי יצלצל
בשערייך

בדידות
מקערת הדיסה הגבישית
דולה טעמים נוסטלגיים
על עבר מדמה שנכחד.

יחסים
אולי
אני היא
שמסרבת להניח
לך שתלך

נדודי
לקחו אותי
אל מעבר לים
אל האוקיינוס השקט
שרעש ונהם

עופי פלומה
קראת
אך אני
את השובך
באה

ארוטי
עד אש תבער
בכנפי הפרפרים
שוכני שמי שדי.

ועד שתפרח לה
מן הקן
המרופד
ביגונות
ובפיסות עצבות דהויה

צבעת בדי
בצבעי אדמת העמק
שרוותה דמים

כשהשחר
מקדים אשמורתו
את מתהפכת
ערומה
על יצועך
לאסוף געגועים

אתה לוליין פוסע
עקב בצד אגודל
בגווילי

שבויה ,
עת תרתי
אחרי אתונות
ומצאתי מלוכה

ארוטי
מכל המקומות בעולם
בהם הייתי
היפה ביותר
הוא פה

עוד בוקר חדש הפציע
הטבע אומר שירה
בינות החווארים

אתה מחייך
ואני
מתאהבת

כי שמחה תשגה
ואושר יפלח זמנים
בגווני לבן
עת ביכורים היא.

אני חולמת
ציפורים מתות
ושושנים אדומים
צומחים לי בבטן

מצב
פירטים
חדרו אל מימי
האגם המוזהב
שלי

יחסים
ואני שלחתי
ידי אליך
כמריונטה
כנועה
ללקט
שיירי אהבה.

שפתיך נעות
חרישית
הזמן הכי קר
נושק לעליית השחר.

מלטפת ברוך
בדידות נושכת

יחסים
מתעקשת
מושיבה על ברכייך
תחלואים מדומים

בדידות
הגלים הזהיבו
את החול
בהסיגם
קצפם לאחור.

את מריונטה בידיו
בעגלת הרוכלים
עמוסת האשליות שלו

תחושתי
אני פרפרים
יוצאת לשוח
תולה
יהבי ברוח
ומתבדרת בה

כמה רכות
לובשת העיר הזאת
כשאני בה סובבת

לצייר אהבה
על הבד הלבן
לפזר כתמי אביב

קצרצר
יש רגעים
אמנם בודדים


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סלולארי/וובקאם
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
נזכור




אל הארכיון האישי (174 יצירות מאורכבות)
תשמע, זה היה
סלוגן נחמד, אבל
אתה יודע שממך
מצפים ליותר.


תרומה לבמה





יוצר מס' 15496. בבמה מאז 31/8/02 7:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתמי ליבנה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה