|
tamiborsook@walla.com
אני רוצה להבהיר לכל הקוראים של "מחלוקת בציון"
|
כילד וכבוגר, גדעון נ. גלעדי גר ועבד במספר קיבוצים והיה עד
למאורעות בפלסטינה מאז ימי המנדט הבריטי
|
אני ישראלי ספרדי שמשפחתו חיה במזרח התיכון מזמן קדום. בנעורי
השתייכתי לפלג ה''חלוצי'' ביותר של הקהילה היהודית וגרתי
בקיבוצים שונים, שהיו בסיס הכוח של מפלגת העבודה הישראלית.
הספקות הראשונים שלי החלו בשנת 1948...
|
הרמוניה היסטורית בין יהודים ומוסלמים:
הרמוניה ויחסי שכנות טובה שררו בקשרים שבין המוסלמים והיהודים
(והנוצרים) בעולם האיסלאמי מאז כיבושי האיסלאם. אם היו
התמרמרויות של קנאים, הן התרחשו רק בשולי העולם הערבי.
|
מקורות של מסמכים עבריים המוזכרים בהערות...
ספרים עבריים...
כתבי-עת עבריים המוזכרים בהערות...
עיתונים ישראלים המוזכרים בהערות...
ספרים, כתבי עת ומסמכים בערבית...
ספרים, כתבי-עת ומסמכים באנגלית...
|
כדי להאיר עוד על סבלם של הספרדים ב''מעברות'' הללו, אנו נצטט
כאן את סיפוריהם של שני אנשים.
|
קריית-שמונה: עיירת פיתוח על הגבול הלבנוני.
בספרו (1981), ד"ר שלמה סבירסקי מצטט שיחות עם תושבי קריית
שמונה, שתמציתן להלן.
|
סיפורן של עיירות הפיתוח שלומי, קריית ים, ירוחם, דימונה,
שדרות, אופקים ונתיבות, מצפה רמון, יקנעם, בית שמש ובית שאן.
|
מושבים (כפרים שיתופיים)
סיפורם של מושב פורת, מושב אליקים, מושב אביבים, מושב זרית
ואחרים.
|
תיאור תנאי המחיה בכמה שכונות מצוקה שבהן גרים ספרדים: מוסררה
בירושלים, שכונת הארגזים בתל-אביב ושכונה ד' בטבריה.
|
ספר זה (Discord in Zion), מאת אזרח ישראלי ספרדי יהודי, מפרט
את סיפורו העצוב של הקונפליקט הפנימי במדינה זו בין שני ענפיה
הגדולים של היהדות: הספרדים, בעיקר מתחומי האיסלאם, והאשכנזים,
יהודים שמוצאם ממזרח אירופה ושהינם מתומכיה המרכזיים של
הציונות.
|
קליטה או השמדה - מאז 1948?
פרק זה עוסק בקליטתם של המהגרים בישראל, אם כי "קליטה" היא
מילה אדיבה מדי מכדי לתאר את מה שאנחנו מאמינים שקרה למעשה.
"השמדה" משקפת טוב יותר את מה שלמעשה קרה במחנות שהקימו
הציונים עבור המהגרים.
|
עיירות הפיתוח או מחנות עובדים זולים:
במקום לשלוח את המהגרים הספרדים אל מחנות המעבר, הממסד הציוני
התחיל להקים "עיירות פיתוח" וגם הפסיק להביא לישראל את הקשישים
ואת החולים, או למעשה כל אחד שאינו יכול לעשות עבודה גופנית
קשה.
|
ההתנגדות הספרדית והסולידריות עם הפלסטינים:
התנאים הטרגיים במחנות הפליטים ובשכונות העוני העירוניות
והכפריות, שתיארנו בפרקים הקודמים, הביאו לצמיחתה של התנגדות
מסוג חדש - שכללה התקוממות עממית, שביתות, הפגנות והתנגשויות
דמים עם כוחות המשטרה ומשמר הגבול.
|
אי-חינוך ודיכוי תרבותי:
כאשר ילד אשכנזי וספרדי נכנסים לכיתה הראשונה היסודית, בגיל
שש, ההבדל בהיערכות לבית הספר ניכר מייד. הילד האשכנזי כבר
קיבל שנים של חינוך בגן, בשעה שהילד הספרדי בילה את הזמן הזה
בבית או נשאר לשחק ברחוב בזמן שאמו הולכת לעבוד...
|
ההתנגשות הראשונה בין הציונים ויהודי פלסטין 1881-1918
|
בעיית הייצוג:
על אף העובדה שהם הרוב המכריע באוכלוסייה היהודית, הספרדים
למעשה אינם מיוצגים מספיק במוסדות המדינה.
|
תירוצים לאפליה:
האשכנזים מנסים לתרץ את הפיצול אשכנזים-ספרדים באמצעות השקפות
גזעניות הידועות היטב במערב, בעיקר בדרום אפריקה. השקפות אלה
מהוות חלק בלתי נפרד מן הגזענות המכוונת נגד הפלסטינים ונגד
הערבים ככלל.
|
תחת אוטונומיה ציונית 1918-1948:
ברור כי שליטת הציונים האשכנזים לא התחילה בשנת 1948 עם הקמתה
של מדינת ישראל, אלא עם המנדט הבריטי.
|
התפתחות כלכלית, ניצול וקיטוב.
בתקופת המנדט הבריטי, התעשייה הציונית הייתה תת-מפותחת. היה לה
כוח עבודה ושוק קטנים וחסרים היו לה השקעות וציוד מודרני.
|
היציאה ההמונית של יהודים מעולם האיסלאם.
התנועה הציונית טוענת שהיא "התנועה הלאומית לשחרור העם
היהודי", אבל במציאות היא תנועה אשכנזית לאומנית אשר ניסתה
לפתור את בעיית היהודים באירופה באמצעות התנחלות בפלסטינה.
|
פתח דבר, הקדמה, פירוט הפרקים, פירוט הנספחים, ביבליוגרפיה
|
הנושא העיקרי של מחקר זה הוא האפליה הגזעית שממנה הספרדים סבלו
בתעסוקה, בדיור, בחינוך, בייצוג בכנסת, בבריאות ובשירותי
הרווחה וכו', אשר הובילה להתקוממות עממית ולהזדהות גוברת עם
המאבק הפלסטיני להגדרה עצמית.
|
הנושא העיקרי של מחקר זה הוא האפליה הגזעית שממנה הספרדים סבלו
בתעסוקה, בדיור, בחינוך, בייצוג בכנסת, בבריאות ובשירותי
הרווחה וכו', אשר הובילה להתקוממות עממית ולהזדהות גוברת עם
המאבק הפלסטיני להגדרה עצמית.
|
|
|
סוס יאור כבר
היה מת ללכת
מפה.
שלמנאסר מבין
בסוסי יאור. |
|
