[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על תמריאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי תמריאל היוצרים המעריכים את תמרי
ילידת 83 (אם זה בכלל משנה). מגדירים אותה כילדת
חול, ואם הייתה יכולה הייתה גרה בים בארמון של
צדפים, אבל זה לא תלוי בה כרגע.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ואני אבוא אלייך ואתה תשאל "השתזפת"? ואני אענה "כן, קצת" ואתה
תגיד לי
"יפה לך האדום הזה בלחיים".

האצבעות של יהודית שחורות, כאילו היא קראה
עיתון כל השישי-שבת.
אם אני אפול אחורה?, זה יהיה הצחוק של החיים?

איך מגרשים מחשבה מהראש? חשבתי לעצמי. אולי כדאי להעסיק את
עצמי במשהו אחר, זה בוודאי יגרש את המחשבה חיש מהר. טעות נפלה
בידי, וחיפשתי פתרון אחר.

אורבני
מצאתי איזה אוטו להשען עליו והקאתי. הייתי חייבת.

אחרי שאני אכנס לבית-חולים, כי אני כבר אהיה חולה מדי בשביל
סתם להישאר בבית,
אז כל הח'ברה ידאגו.

פעם מזמן, לפני שש שנים, הדברים נראו אחרת.

אוקיי, אז אתה חושב שאתה כל-כך חכם עם הגישה הבוגרת הזאת.
תאמין לי, היא לא תוביל אותך לשום מקום, חוץ משומקום.
ובמקום ללכת כך-כך סחור סחור, אתה לפעמים פשוט יכול להגיד.

או כמו שרני אומר: "סימנת עוד איזה איקס ליד המיטה?".
אירוני, אבל מרגע לרגע מתחיל להשמע נכון.

התמונה הזאת שלך, שאימא שלך צילמה מהצד של הבמה במסיבת סיום
בי"ב, שאח"כ פרסמו בעיתון כשנהרגת, חרוטה לי בראש.

אז את יותר מדי רצינית, ובקושי שותקת. או להפך, את כבר לא
זוכרת.
ואת קמה, מסתובבת בחוסר מעש, מתיישבת ומציתה סיגריה.

הוא יושב לידך, זרועו על כתפיך, מצית סיגריה וקצת משתעל.
הפוך? הוא שואל ואת מהנהנת והמלצרית עוזבת אתכם.

לקפוץ עם האוטו מהצוק נראה לי מתאים באותה שנייה.
חיבוק ונשיקה על הלחי היוו סיום צולע ליום מעולה.

האיש הזה ישב והביט בגבעה שראה מולו. ולא היה לו אכפת
משום-דבר. לא מהאנשים, לא מהרעשים, לא מהכבישים, פשוט מכלום.
הוא היה לעיתים אומר, למי שרצה להקשיב, ששם, מעבר לגבעה שלו
נמצא הסוף.

בחדר שרר שקט מוחלט, שלא הראה סימן לרעש ולצחוק ששהו בו כמה
שעות מוקדם יותר. החלטתי ללכת לישון. אפשר לסדר גם בבוקר.

אחר כך היינו בדום שתיקה

פעם אחת, היה איש אחד, שהיה תמיד הולך בצד הלא נכון של המדרכה.
כמה שהוא לא השתדל, תמיד הוא בחר בצד הלא נכון.

21.11.2000
האם הייתי מאושרת היום?

אז הוא ישב, ואחר-כך עמד, ואז הוא התחיל להתהלך בסיבובים ואז
נעצר.
הוא חשב שבעצם, אולי היא כן הייתה יפה, ואולי כן היה לה כשרון,
אבל זה כבר לא עזר. והוא נכנס לאוטו ונסע ואחר-כך חזר ואז הוא
התחיל לנסוע בסיבובים ואז נעצר.

אני והמאהב שלי פותחים פצעים ישנים ומחטטים בהם.
אחר-כך שוכבים.

ליהושוע היה נמר. יפה כזה, צהוב עם פסים שחורים. הוא קנה אותו
מאיש אחד בשוק הכרמל, שהבטיח לו שהוא מאולף. באותו יום הוא גם
היה שמח ופינק את עצמו בגלידה שקנה ברחוב. הוא הגיע הבייתה,
נשק לאישתו ואמר לה שיש לו הפתעה מעבר לדלת.

חתול אחד, די ממוצע, שחי בכפר, מצא את עצמו יום אחד, דרוס על
הכביש.
האמת היא, שלאף אחד לא היה כל-כך אכפת מהחתול הזה, כי הוא היה
סתם חתול רחוב.

"טומורו אט אילוואן?" הוא שאל וכמובן שעניתי "שור".
אז חיכיתי לו שם באילוואן, ואפילו קמתי מוקדם והתקלחתי
והתלבטתי קשות מה ללבוש. באילוואן עמדתי לי שם, בשמש החמימה,
מדיפה ריח משכר של בושם חדש ומחכה.

כבר רבע שעה שאת עוברת בעיניך על פני השמות השחורים שמודבקים
לאבן. הגעת לכאן בפעם הראשונה כי הרגשת צורך לחוש אותו. לפתע
מגיע לשם חייל צעיר ושואל אם את צריכה עזרה, לרגע נדמה לך כי
זה הוא וחיוך מתפשט על פנייך, אך את שוב הוזה והמציאות מכה
בעיניך.

"אני בים, תבואי בחושך כשכבר אי אפשר לגלוש".
והיא הכירה כל כך טוב את המשפט הזה.

ילדת יומולדת שלי תשמחי. כן, גם תחייכי עכשיו, מותר לך. 16 -
הגיל שכבר אפשר להתחיל מה שאני ואת כבר מזמן שכחנו. תחיי עכשיו
את ההווה, עם רגעים קטנים מהעבר וסקרנות אל העתיד. תהיי צוחקת
ומאושרת. ואף פעם לא עצובה. ואם אולי פעם, דמעה מעינייך תיזול

"אם תחשבי על משהו רע יותר מדי בסוף זה יקרה"
"נכון ענת?"
(שיתפוצץ לו עכשיו הג'יפ)
שאיפה מסיגריה דקה שמעלה עשן
ולגימה מקפה, שכבר במילא קר.

על פני הייתה נסוכה הבעה של שלווה.
זה הטריף אותו.

כולם מחכים לניר, וניר לא בא. יושבים בים, שותים תה עם נענע
ומעשנים, וניר לא בא. הוא הבטיח, הבטיח לכולם שיבוא, ולא בא.
הוא בטח נרדם, ניר, כי גם בפלא-פון הוא לא עונה.

כשאתה משתגע, אין לך סיכוי. אתה עומד חסר כל ואתה לא יכול
לעשות כלום.
אתה מושיט יד, וכשכמעט אוחזים בה אתה לוקח אותה חזרה.

אורבני
יום יום היו יוצאים רכזי התנועה שישבו בגרעין בקיבוץ אל עבר
הקניון האזורי.

אני יודעת, זה לא אתה, זה בחיים לא יהיה אתה (אני מקווה) אבל
אולי רני, אם תנסה לקרוא בין השורות, יובהרו לך כמה אי-הבנות.

הייתי בורחת איתך למדבר יהודה

אז יש מטריה, ויש ילדים, אבל לא שמח להם והם עצובים, ובכלל גם
אין להם גשם. וכל הדברים שהבטיחו להם, מעולם לא יקוימו, וכל
האנשים שפעם הביטו בהם כבר לא יחייכו, והם, הם תמיד עצובים

אתה תבוא לאסוף אותי עם האוטו שלך ותצפצף כשתגיע לרחוב.

אנחנו נוסעים בכביש החדש. הוא מצביע עם היד על ההגה לעבר מסוק
שחור בשמיים. אני מהנהנת בהסכמה וממשיכה להביט בנוף החדש לי.
אנחנו בקצה הסיבוב כשלפתע הוא פולט אנחה קלה.

למה את תמיד חייבת להיות משביתת שמחות?

ייסורים
הלוואי ושניכם הייתם נעלמים לי מהחיים

לבר מצווה שלי קיבלתי מסבתא שלי מתנה
את אטלס השואה.

"על מה את מסתכלת"?
"סתם"

אימא אמרה לי לא לבלוע מסטיקים, כי אז יגדל לי עץ מסטיקים
בבטן, אז שתקתי.
בלעתי מסטיק אחד בגללו ושתקתי.
לדעתי אם בולעים מסטיק בשביל מישהו זאת הקרבה רצינית, כי תמיד
צריך לקחת בחשבון את הסיכון שיכול לגדול עץ מסטיקים בבטן.

עוד סיגריה, ועוד נס על חלב, וכבר מזמינים צ'יפס וכל-כך בא לך
עליו.
זאת החלטה של רגע, בטבעיות, והוא יושב מולך מחייך ולא אומר
כלום.

והפצע הזה מגרד לך, כמו שרק צלקת ישנה וטובה יכולה.
והוא מזכיר לך דברים ואת כבר חושבת על נסיעה.

אני שומרת דברים בקופסאות. מי לא שומר? כולם שומרים דברים
בקופסאות.

"אתה מטורף,
אני אוהבת אותך ואתה מטורף."

תובנות על החיים ומה אנחנו חושבים שקורה, כשבכלל קורים דברים
אחרים:

את כל-כך שוקולד מריר שאני כבר לא מבין אותך. אני לא יודע מה
אני יעשה איתך. כמה זמן אפשר להמשיך ולנדנד את הנדנדה הזאת
שבמילא תיעצר בסוף ואת תרדי ואני אלך ואת תבכי ואני אהיה מלך.

יש לי תמונה שלו בראש
וזה מוזר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
סבתא הבאתי לך אבן מאוושויץ'.
אבן שהרגישה הכל, ראתה וחוותה
בדיוק כמוך סבתא.

היו בלונדון

אז במקום ששנינו נפקח עיניים,
אתה זורק עליי חול -
ואני מרימה ידיים.

שדרות בן גוריון מעולם לא נראו יפות יותר, כבאותו לילה.
שנינו צועדים אל עבר גשר האבן המרוצף המוליך אותנו אל הים.
מתנודדים קמעה ונעזרים זו בזה לשם ייצוב הגוף ושווי המשקל.
מבושמים מן השיכר אותו לגמנו, נזהרים בירידה במדרגות.

הייתי מביא לך סיגריות ושוקולד
משתגע מהריח של זה עליך
נותן לך את כל האהבה שיש בי

יחסים
הקפה נשפך ולא התחשק לי לנגב

תשלחי לי הודעה, אתה אומר

כשאתה טובע אתה כבר לא חושב יותר
אולי קצת
אבל לא משהו רציני

שאלה טובה.
כמה כבר אפשר?

ענני כבשה מבשרים את בוא הסתיו
ענני כבשה בואי ונאהב
ענני כבשה ומעליהם שמים קודרים

שני עצים ערומים
ושמיים אפורים תלויים

חייל שלי בלבנון, אני יודעת שקשה לך שם עכשיו. אז מה. לכולנו
קשה.
חייל שלי בלבנון, אני יודעת שאתה בוכה שמה בלילה. אז מה. כולנו
בוכים בלילות.

תמרי וקצת אורלי
אנטיגונה מתאבדת אצלי במקלחת.
הדעה הרווחת היא שנסיכות מתאבדות
הלך הרוח קבע.
מי הוא שיקבע?
כן, יום יפה בחוץ
אז מה?

רבע לשלוש
חבל שאין לי עט
רבע לשלוש

כשאתה קונה לי שטויות.
כשאתה אומר לי שאתה אוהב אותי.
כשאתה מקדיש לי שיר ברדיו ומנסה לשיר איתו וכרגיל מזייף.

רני חולה, הוא מתנהג מוזר
מפנה את העורף וטומן את ראשו מתחת לכר.
הפסיק לדבר, בקושי מצייר,

אם רק רציתי הייתי צובעת לך את השמיים בורוד.
מעבירה מברשת על העננים ומציירת להם חיוכים.

יש בתפוח שלי חור.
אולי הייתה בו תולעת,
אולי ניקרה בו ציפור.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הייתי רוצה שתהיה שם.
רק קצת.

יש לך שאלות?

מר איקס נכנס למעלית ולחץ על כפתור חניון מספר 2.
הוא חשב איך שוב דפקו אותו בעבודה

בא לי פעם אחת אמיתית.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מספר 15 עמדה מול מספר 4 והושיטה לו יד ללחיצה.
מספר 4 חטף את היד והחל לועס אותה בתאווה.

איזה כיף!
פרץ כתיבה חדש.

אני לא מאלה שנשארים לספור את הכסף, וגם לא מאלה שנכנעים ללחץ
החברה.
פעם אחת זה קרה שנכנעתי וזהו. יותר אין להם סיכוי נגדי.

אני וישו סוחבים על הגב צלב ברחוב ויא דלרוזה.
את כל הדברים הכי חשובים בחיים שלי אני עוברת איתך. שמת לב?
למרות שלפעמים אני שונאת אותך, זה איכשהו יוצא ככה.

את שמחה צוחקת
ואז בוכה

בעודי משכשכת לי באמבטיה הרהרתי לי על ארועי סוף השבוע הזה.

שיהיה בנאדם ולא שנטי, שנטי

כשכותבים על דפים קטנים אז תמיד אין מקום, או שתמיד הסיפורים
יוצאים נורא קצרים.

אני מרגישה צורך להגשים את עצמי כל פעם מחדש.
הבעיה היא שזה לא כל כך יוצא לי ממש.

לא זכיתי באור מן ההפקר, וגם לך אין שום זכות לזכות בו.

הוא לא היה יודע מה לעשות איתי כל פעם כשהייתי בוכה. בפעמים
הראשונות הוא אפילו נבהל. הוא היה עומד ומביט בי בשתיקה מחכה
שיגמרו לי הדמעות ולא מניע תו בפניו.

ביום בו השמש לא שקעה ירדתי לים. בערך ב-6:30 כבר התכוונו
לזוז, כשלפתע אומרת לי נועה שהשמש עוד לא שקעה.

הכי אני אוהבת ללטף לו את השיער השובב שלו שתמיד מתפרע.
ולראות אותו אחר-כך מחייך בעייפות כזאת שרק ילד בן 19 שאיבד
כבר שלושה חברים במקום הארור הזה יכול לחייך.

מאז הסיפור הזה עם ההריון, החברה שלי כבר ממש עלתה לי על
העצבים.

אף פעם לא כתבתי סיפור על התאבדות, למרות שכולם אמרו תנסי זה
קל, זה פשוט.
והאמת, שמחשבה זו עברה במוחי מספר פעמים, אך המציאות שבה וטפחה
לי בפנים.

אני אוהב, אני רוצה.
את אוהבת, כבר לא רוצה.

ידעתי שהיום הזה יגיע.
רק הייתי צריכה לחכות קצת. ועוד קצת.

"את יכולה לחבק אותי מתי שאת רוצה".

חתול חמוד ישן איתי במיטה

יש אחד חדש שפגשתי בעבודה.

החוש השישי הנשי שלי אומר לי, שהרבה, לא יצא ממנו.
אומנם כוחותינו שבו בשלום, תודה לאל, אבל אחד כזה נשאר כזה.

כששכבת שם, בתוך הבור הזה, וכולנו עמדנו מעליך ואבא שלך שאל עם
עוד מישהו רוצה להגיד משהו

כשאוכלים פיצה, כולם ביחד, בחבורה, אז נורא קל להידפק.
מצד אחד, אתה לא רוצה שיחשבו שאתה חזיר ולגמור את הפיצה ראשון.

נודדת שנתי למחוזות אחרים

ונזכרתי שפעם, לפני שידעתי שזה כבר הסוף, שאלתי אותך שאלה

בנתיים ברדיו בבוקר באוטובוס, החזאית הודיעה שצפוי מזג אויר
סגרירי בסוף השבוע.
יש לי הרגשה שגם השבוע לא תבוא.

מחיאות הכפיים הדהדו באוזני ותוך דקות ספורות חשתי את עצמי
נסחפת עם זרם האנשים אל עבר הרחוב. משמצאני עמרי נשאני על
כתפיו הרחבות והחזקות והחל לרוץ ולצעוק: "אנחנו לא מפחדים".

הוא צריך לחשוב ואני צריכה להקיא

מה לעשות. אני בנאדם שאוהב סופים שמחים.

פעם חשבתי שאני אוהבת אותה.

לחתול שלי אין עין אחת.

דמעות הציפו את עיניי.
"מה את חושבת? שאם תבכי אז זה יזיז לי?
את חושבת שככה אפשר להשיג מה שרוצים?"

אני רואה אותך מתפוררת לי בין הידיים שבר כלי שלי.
רואה אותך כבר לא עושה כלום ונותנת לזה לקרות.
אני כבר לא יודע בשביל מה את חיה, אני חי בשביל שנינו.

שיעור התעמלות, יום שלישי שעה שלישית על המסלול השחור נחרטה לי
תמונה מצחיקה בראש.
לאורך המסלול בשורה מוזרה ראיתי אותם וצחקתי נורא.




מישהו פה יכול
לכוון אותי לדף
עם הסלוגנים?

הלן קלר מכה
שנית


תרומה לבמה





יוצר מס' 269. בבמה מאז 23/8/99 6:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתמרי
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה