|
ילידת 1975. סופרת ועורכת ספרים.
ספרים פרי עטה:
קובץ הסיפורים "שטח מת", הוצאת הקיבוץ המאוחד,
2002.
"המיתולוגיה הבבלית", הוצאת מפה, 2003.
ספר הילדים "איננה בוחרת מלך", הוצאת כתר, 2004.
הרומן "צפלין", הוצאת כתר, 2008.
זה מה שקרה ליונה כשבוקר אחד החיים הפשיטו אותה.
שום מטפורה. הפשיטו ממש, כמו בחלום שלה בגיל אחת-עשרה...
|
בחדר האדום ישבו, כמובן, זונות, בחדר הכחול עפו דגים ובירוק
חיששו. בחדר הלבן היה שולחן מכוסה במפה חגיגית ועליה סט כלים
עדינים לשניים ושני גביעי זכוכית. השולחן צף בשקט על מים
רדודים, והכסאות המחוברים אליו היו ריקים. הכל היה צפוי.
|
במקום שבו מתחברות זרועותי אל הגוף, קצת למטה מן הכתפיים, נמצא
האיזור החלק והרך ביותר שלי. את זה אני יודעת, ורק אני יודעת,
ולפעמים שולחת יד בחשאי...
|
|
בלונדינית אחת
התקבלה לעבוד
בחברה הבונה
כבישים.
היא קיבלה משימה
לצבוע פס באמצע
הכביש.
בשעה הראשונה
היא צבעה 100
מטר.
בשעה השניה היא
צבעה 50 מטר
נוספים.
בשעה השלישית
היא צבעה עוד 20
מטר.
מנהל העבודה
ניגש אליה ושאל
אותה, "למה ככל
שהזמן עובר את
צובעת פחות
ופחות?"
"כי ככל שאני
מתקדמת יותר",
הסבירה לו
הבלונדיני, "ככה
לוקח לי יותר
זמן לחזור
לדלי..."
בלונדינית
בהכחשה |
|