|
עוד סצנה,
עוד אחת אחרונה.
רק עוד אחת... רק אחת מה שהייתי עושה...
|
כולם רואים שם את עצמם.
אם יש עצמי. בכלל
|
ועכשיו כשכל העננים ממוקמים בשמים
בצורה ארכיטקטונית מדוייקת להפליא
וכשכל הציפורים כבר מתחילות לפרוש כנפיים
להסתכל רחוק - לאופק, וממני להמריא
|
|
|
הי לי משהו
מצויין דווקא
כזה שמשאירים את
הפה פעור
ושזוכרים אותו
עוד הרבה זמן
אחרי שקוראים
אבל שכחתי... |
|
