|
"אני לא מוצאת עוד טעם בחיים" היא אמרה, ואני פשוט ישבתי בלי
לומר מילה, "אף אחד לא אוהב אותי בלי תנעים ונמאס לי שלבד אני
נישברת" היא המשיכה לדבר ואני לא יכולתי להתרכז בדבריה.
|
הוא רק רוצה להגיע לפורקן ולא משנה לו מה אני מרגישה. שתקתי
ולא הוצאתי קול, רק דמעותי זלגו ודיברו בשמי.
|
היו לה פרפרים בבטן, היא לא יכלה להפסיק לחשוב על הפגישה
שהולכת וקרבה, כל כך הרבה זמן היא לא ראתה אותו, אבל כלום לא
השתנה - היא עדיין הרגישה אליו דברים שלא תוכל להרגיש לאף אחד
אחר לעולם.
|
כשאני מנשקת אותו אני בודקת אם אתה מסתכל, אבל אתה לא, כנראה
שבאמת התגברת.
|
היא אהבה מקומות צרים וחשוכים, להתחבא בין הארון לקיר, מתחת
למיטה או מאחורי הטלוויזיה. אם הייתי ממש בשקט הייתי שומעת
אותה בלילות, איך היא נאנחת ובוכה, לא הבנתי אותה ואפילו
נרתעתי ממנה בהתחלה.
|
מהלכת יחפה בין הקברים
האדמה בוערת תחת רגליה הקטנות
עכשיו תצטרף אל הישנים
ותיפסק נזילת הדמעות
|
שבר חרסינה זרוק על הרצפה
חסר אונים לבדו,
פעם הקנה חום ואהבה
לפני שבירת צורתו.
|
שוכבת על מיטת קרח
ענן מכסה את גופה
|
קשה לחיות כאן עם עיניים פקוחות
מהר מדי הן הופכות לדומעות
ואז כשכבר אין תקווה באנושות
|
אז החלטתי להישאר איתך בעולם,
ולא לוותר כמו כולם.
|
ערפל מכסה את דרך חיי
תגיד לי, עד מתי?
כבר חצי שנה אני הולכת כעוורת
ואיני יודעת מתי לעצור ולגשת
|
לא תמיד הייתי עצובה, פעם היה לי חיוך של ילדה
לא תמיד הייתי שמנה, פעם הייתי די רזה.
|
מהלכת יחפה בין הקברים
האדמה שורפת את רגליה הקטנות
רוצה להצטרף אל הישנים
רוצה שיפסקו הדמעות
|
את כל ורידי אחתוך בשבילך בושי
אחתוך עד האחרון
|
|
|
יש אי שם
מישהו יורק עליך
מישהו עליך כלל
לא שם
יש אי שם
יש אי שם
מישהו משתין
עלייך
מישהו ירצח אותך
מחר
יש אי שם
אז אל תישן
הלילה
שונאים אותך
נורא
תנעל טוב את
הדלת
וסגור את
המנורה
זוזו לסטרי,
דוקטורנט
לפילולוגיה ואנס
סדרתי בזמנו
הפנוי |
|
