[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אם היו נותנים לה את כל המילים שבעולם היא לא הייתה
יודעת מה לומר. גם אם היו נותנים לה מילה אחת היא לא
היתה יודעת מה לומר. אבל איכשהו דוקא כשלא נותנים לה
קשה לה לשתוק...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כבר משלימה עם רגעיה האחרונים, מחכה לשמוע את הפיצוץ ולהרגיש
את הכאב ואת הדממה של המוות. היא רואה איך המחבל לחוץ כולו.
הוא עוצם את העיניים והיא דומעת. שניהם מחכים למוות.

סוריאליזם
"הנה היא בפינה, את רואה אותה? היא במעיל שחור" "איפה? איפה?"
צרחתי. הרעש של המכוניות הלם באוזני, בקושי שמעתי מה הוא
אומר...בוא נמהר ונלכוד אותה" "זה לא כל כך קל את יודעת, אחרת
ה..." "הנה היא..בוא! אין זמן, אחריה"...

זו לא הייתה הצפירה כמו בטקסים בבית ספר, הצפירות שהן רקע
למחשבות המחרידות, הצפירות שאתה יודע שייגמרו


לרשימת יצירות השירה החדשות
מכסה באיפור את העיניים
שמה עוד סומק על מה שמרגישים

תעלי למטוס, יש לך הכל, קנית כבר כרטיס טיסה
יש לך פספורט וכיוון, גם ביקשת מקום ליד חלון.
תחלמי איך כולם עוברים מתחתיך, את יותר מידי טובה
אז תיסעי, תיסעי עוד היום.

החוט נפרם,
האמת שדגלתי בה הורדה לחצי התורן

בדידות
הקופסה סגורה ואין בה אויר
הקופסה אטומה ואני בה לבד...

יחסים
תראה איך הכל נשבר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
בלי צנזורה.
כמו כדור שלג מתגלגלים במורד האמת.
ואם יתקעו זכוכיות הן יתקעו,
בשביל האמת נחתך, אבל בלי צנזורה.

וכשהיא רואה אותם עוברים אותה והיא נשארת, נאבקת בענן האבק
שנשאר גם אחרי שהם כבר נעלמו, היא חושבת על ה"תתנחמי" שיבוא
וחושבת- נחמה זה ללוזרים, למפסידים.

אל תדברי שטויות, עשית את זה מיליון פעם אז יאללה עוד פעם אחת,
מה זה כבר משנה?!...
תבלעי ותאמיני שאחר כך תרגישי יותר טוב.

לפעמים אתה מרגיש פיצוץ בבטן ולאחר הפיצוץ פתאום אתה מרגיש את
החלל שנפער. והחלל צורח, זועק, מתפרץ ולא עוצר...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
עברו שלוש שנים ואני לא יכולה שלא לתהות, זה אני שהשתנתי?
אולי כשאתה צעיר הצורך הזה לכתוב בוער בעצמותיך, כמו חמצן
למוח, כי הכל כל כך מנוון?

כולנו טובעים בים של כבשים וזאבים, אך מרוב כבשים שמתחפשים
לזאבים וזאבים המתחפשים לכבשים אנו לא מבדילים בין מהו מה...




אין לי אידאל,
אני לא סובל
אידאליסטים


תרומה לבמה





יוצר מס' 18448. בבמה מאז 8/1/03 13:19

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתמר היא
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה