|
תמר, הרצליינית, ילידת 1986, אבל מכחישה בתוקף.
מנסה כל חייה למצוא את כדור הפלא שישאיר אותה בתקופת
הילדות, לנצח. בינתיים, דובקת במטרה לא לבזבז אפילו
רגע אחד שבו היא יכולה להשתעשע במתקנים המיועדים
לגילאי 3, ללכת עם מוצץ וסוכריה על מקל תלויים על
הצוואר, ולאכול גרבר במקום סנדוויץ' .בזמנה החופשי
תמצאו אותה בוהה בכוכבים,בשמש ובירח, מוכרת פיצה או
נועלת את בצפר.
מכורה לסימני פיסוק, בייחוד לשלוש נקודות אבל שוכחת
מקיומם איך שהיא פותחת את הפה.
היא תודה לכם אם תשאירו סימן בדרך החוצה.
מוקדש באהבה רבה לפוצי ז"ל <1988-2003>
במסיבה לפני חודש וחצי אסף בא אליי, ואמר עם מבט מתחמק
"שלום... קוראים לי אסף, ו...
|
היא הילדה הכי יפה שאני מכירה. היא גם הילדה הכי מאושרת שאני
מכירה. כל פעם שהיא חולה, ולא מגיעה לבצפר, מרגישים שפתאום
עצוב יותר.
|
עוד פעם נפגשנו שם ועשינו את זה.
שוב זה היה מגעיל, כמו תמיד, רק שהפעם זה היה אפילו יותר
דוחה.
שוב פעם אני, הם והגועל הזה.
|
לפני שנה וחצי הוא מת.
וזה כאב לי.
ובכיתי, באמת שבכיתי, לפחות בהתחלה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
אתם באמת קוראים
את הדבר הזה? |
|
