|
תמה,
ונוטה להיות אדומה.
נולדה אי שם בתחילת שנות השמונים הצבעוניות, מופנמת
מצד אחד ומצד שני אוהבת לחלוק מחשבתיה עם אחרים.
רוצה להיות אופטימית ובדרך כלל מעריכה את מה שיש לה
שואבת כוח וצחוק מחבריה הטובים שהם האור בחייה.
עושה דברים שמצריכים מחשבה
כמו בהינף יד
|
שחור עוטף אותה
אין אהבה, אין מילה
ואם תהיה
היא לא תקבל אותה
|
ואולי ממזמן את חוגגת לכולם ושוכחת, מתחמקת משלך.
אך הפעם לא אתן לזיכרון ללכת, לא אתן לו לחמוק, לא אדחיק.
|
לקום בבוקר ולדעת היום אפשר לחיות.
|
לא. אי אפשר להתכווץ יותר, גם אם רוצים, לא אי אפשר.
|
יש בך מין תמימות שכזאת, זה לא יכול להיות שזה היה בך תמיד.
אולי זה מין דבר כזה שבא עם הגיל, כשאנשים ישנים מגיעים לסוף
המאה.
|
תחשבי על שיחה כזאת, פילוסופיה מתקדמת, כזאת שנפתח לנו יחד, או
כזאת שתלמדי אותי ממה שהספקת לחשוב, בכל הזמן הזה, כשאת חושבת.
|
|
נאד מסריח מתנדף
ואתה שוכח את
הריח.
למה את ריח
הבושם שלך אני
לא מצליח לשכוח? |
|