|
באוהל החלומות
אתה קרוב,
פרטי,
חופשי,
שלי.
|
בבוקר אחד,
שנראה לי מתאים במיוחד,
טיפסתי על עלה של בננה,
יצאתי להפליג.
|
ז'רמיין, כלום לא יכולת להסתפק,
באהבת אומן ספרד חיוור.
|
וכשהחלידה השמש,
בסופו של יום ארוך במיוחד.
התיישבתי על אבן קרירה,
למרגלות עיר נמל ישנה.
|
|
|
אהבתי אותך.
באמת. לא היית
חייבת להתיחס
אליי ככה.
האדם הממוצע. |
|
