|
מרחפת באוויר בחצאית טאטו לבנה, מענטזת בראוותנות אל
מול עיניים רואות אוזניים שומעות ולב מרגיש.
ילידת 92'. יוצרת בתחילת דרכה. סיפור חיים עצוב
ואמיתי המועבר אל העולם באמצעות שירים וסיפורים
קצרים ומרגשים.
ילדה עם עיניים צוחקות אוחזת בידייך.
אתה, מי אתה? לוקח גורלה אלייך.
|
ביני לבינך, יש קו דק שהופך עולמות,
חוצה איתנו את כל היבשות.
|
היא נושקת לו בשנתו
והולכת.
מותירה אחריה משב רוח מרענן
הנעלם כשעיניו נפקחות.
|
ויותר מהכל את יודעת, שברגעים של שפל הגאות נושקת בעורפך.
ומחכה שתחצי את קו התדר, שתיקלט שוב בגופך.
|
|
|
כן ילדים, כן.
להקיף את
הכיסאות בסיבוב
רחב , ועכשיו
לשבת! נופר בואי
אלי! אני הרשתי
לך לצחוק?! 20
עכשיו! על
הרצפה!
אסתר הגננת אחרי
מרתון פרקי
טירונות |
|