הוא מתבונן בי. זה אותו מבט אבל זה לא אותו הוא. זה אותו מבט
אבל זו לא אותה אני. אנחנו מתבוננים זה בזה בהשתאות, כי לכל
אחד מאיתנו נדמה שצמחו תווי פנים חדשים, כמו העצב הזה בעיניים,
כל כך חדש, כל כך יפה.
נו, אז מה את מספרת? הוא שואל בדריכות, השפתיים המדהימות
בימים הטובים, כשהיה לי מה לעשות, זו היתה חגיגה. הייתי קמה
בעשר, פוסחת באבירות על הסיגריה, ויוצאת מהבית לפגישה עם נורה,
או עם דפנה, או עם מאיה. אבל אז שוב לא היתה ברירה והייתי
חייבת לחזור הביתה ושם לא היתה ברירה, או כך לפחות זה נראה,
אלא לחשוב עליו.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
