הוא מתבונן בי. זה אותו מבט אבל זה לא אותו הוא. זה אותו מבט
אבל זו לא אותה אני. אנחנו מתבוננים זה בזה בהשתאות, כי לכל
אחד מאיתנו נדמה שצמחו תווי פנים חדשים, כמו העצב הזה בעיניים,
כל כך חדש, כל כך יפה.
נו, אז מה את מספרת? הוא שואל בדריכות, השפתיים המדהימות
בימים הטובים, כשהיה לי מה לעשות, זו היתה חגיגה. הייתי קמה
בעשר, פוסחת באבירות על הסיגריה, ויוצאת מהבית לפגישה עם נורה,
או עם דפנה, או עם מאיה. אבל אז שוב לא היתה ברירה והייתי
חייבת לחזור הביתה ושם לא היתה ברירה, או כך לפחות זה נראה,
אלא לחשוב עליו.
כשנולדתי אמרו
לי שכל מה שצריך
בחיים זה להיות
נחמד.
הייתי נחמד אז
צחקו עליי שאני
מכוער.
עשיתי ניתוחים
ונהייתי יפה.
צחקו עליי שאני
טיפש.
למדתי, השקעתי
ומימנתי מורים
פרטיים ונהייתי
חכם.
צחקו עליי שאני
חנון.
התפרעתי קיללתי
ואף השגתי תיק
פלילי - נהייתי
פושע.
צחקו עליי שאני
משוגע.
הלכתי לבית
משוגעים -
הבראתי.
צחקו עליי שאני
משוגע משוחרר!
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
