[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










טליה,
ילידת 1985,
תל אביבית, פליטת הצפון
אבל עם נפש  וחזות של הכפר.
תמיד חשבה שהגיעה לעולם הזה בטעות ושהיא בכלל שייכת
לתקופה אחרת.
אבל המציאות כנראה היא זאת שדחפה אותה בכל זאת
להשתמש בשוני הזה בצורה קצת אחרת...




לרשימת יצירות השירה החדשות
לפעמים יש בי משהו עצוב...
זה לא קורה מתישהו חשוב.
סתם, ככה בין זמן לזמן,
הריק הזה, השעמום, המוות של הגן.

לעולם לא תבין ולעולם לא תדע
אני חושבת, חולמת, בוכה- אותך.

אכזבה
חשבתי שידעתי, ידעתי שאחשוב.
אבל עכשיו, כבר שום דבר לא חשוב.

ביקורת
בבית ההוא, ישב שם זקן, יש שם הרבה, אבל הוא היחיד שלא ישן.
מישהו אליו בא, היה זה אחד המטפלים, יש שם הרבה,אבל לא כולם
נטפלים.

משהו לא בסדר, האיך, הכיצד?
השאלות שמופנות אל אף אחד!

זה מוזר ואפילו מטריד,
שקל לכתוב כשקשה
אבל קשה לכתוב כשטוב.
היצירה הטובה תמיד יוצאת כשרע
ואין אף פעם ברירה,
אלא תמיד בא הצורך של הכתיבה.

קירות כחולים, רצפה אדומה, תקרה לבנה
וכבד על הנשמה.

ייסורים
רוצה ללחוש כדי שרק אני אשמע,
כי רק אני את עצמי, אבל רק לפעמים מבינה.

הרהור
אף פעם לא התאהבתי.
לא רוצה ולא ארצה...
כי כשאוהבים מידיי, אז זה אף פעם לא יוצא.

מקום
הלילה חשוך אך מיליון כוכבים
מלמעלה אליי מנצנצים.




"השרוף"








בוליביה בשוונג
של הומור שחור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 11765. בבמה מאז 2/4/02 12:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטליה הדר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה