[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טלי תות

אל היוצרים המוערכים על ידי טלי תותאל היוצרים המעריכים את טלי תות
בעלת פרפרים תמידיים.
בלתי נראית בעליל.

לא סופרת,
לא משוררת,
לא-כלום.

ועדיין משהו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הדקות האחרונות של השיעור עוברות לאט מאוד.
ועוד דקה ועוד אחת. ועוד שנייה אני מתפוצצת.

משל
במקום רחוק, קטן ואלמוני
חיו שני יצורים:
גוצ ועני.

געגוע
"את זוכרת" היא צחקקה חולמת "הו דיאנה, את זוכרת כשהיינו
מכינים את הכדורים האלה"
"כן" דיאנה חייכה לה חזרה "כדורי-בוץ"
צחוקה של איימי דעך מעט "אנחנו לא נכין אותם יותר"
"הו, אל תשטתי" דיאנה אמרה בדעתנות "את רוצה להכין עכשיו
כדורי-בוץ?"

ומחר אני לא אהיה כבר סופרמן. אני אקפל את הבגדים יפה ואניח על
הכיסא, אומר שלום ולהתראות כמו שצריך.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עוד טיפה אחת מרה
אחזור לישון ודי

אולי זה בגלל
שכבר כמה שנים
שלא הרגשתי
פרפרים.

פיספסתי הזמנות?
הייתה כזאת?
חבל?

כבר מזמן שלא דפק בקצב
כבר מזמן שלא חשה התרגשות.
בקצב הזה, היא כבר לא בטוחה.
ואולי לא קיים ואולי זאת טעות.

יוני בא בחורף
כמה טוב שבא עכשיו
לא מתעניין במה שלומך
במדינה או במצב.

הלוואי והייתי בלתי נראית.
עוברת בין כולם
צל חיוור.
משב רוח קטן
שלא יסתכלו עליי יותר מדי.
שלא יאשימו, שלא ישפטו

דברים מהלב הם כמו האני השני שלך.
הם חלק ממך, מהכאב.
דברים מהלב זה כמו להוציא את האוויר,
ואת מה שאתה חושב.

הוא בשמיים
אני באדמה
מרחף בין לבין
ואני אשמה

כי אם אתה רק תדבר עלי
או תשאל אותי שאלה
אני ישר ארגיש יותר כאילו
כבר שקעתי, אל המצולה.

טיפת גשם,
קמצוץ של סוכר,
נגיסה מהקשת,
כנף של פרפר.

לא פרח, לא עלה, לא טלי. לא תות.

אני לא שווה את הדמעה, החיוך
אני לא שווה את הצחוק.
אני לא שווה את היופי בטבע,
אני לא שווה את המר, או אפילו את המתוק.

שיכורה רק מבחוץ.

נמרחת על רהיט בדרך
עוצרת, נושמת נשימות

אין לי זמן לחשוב -
על העתיד.
או אולי ככה אמרתי
כשראיתי כשפיספסתי את הרכבת.

לא תמיד שמים לב
לא תמיד חושבים
הולכים קרוב, אבל לא הולכים.

זה קשה לי לחשוב שיצא מפה משהו.
זה קשה לי לצפות.
זה קשה לי לומר שאני מוצלחת.
להאמין בעצמי, לפחות.

זה היה אמור כבר לעבור
היה אמור להעלם
אבל ההרגשה הזאת רק גדלה בכל יום
מסתכלת מרחוק עליהם.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כשהכול נגמר,
האורות נכבים.
עולים שוב לבמה בפעם האחרונה, כדי להסתכל על הקהל.
ויש שם מישהו אחד, מוחא כפיים חזק.
ואישה שמנה עם ילד שכל הזמן בכה.
ומישהו שנרדם אחרי חצי שעה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
משל
תמיד אשאר רק חצי.
כזה חצי עיגול לא מושלם.
אף פעם לא אהיה מאושר,
אין מקום מאושר בעולם.




וכמו שאלברט
אינשטיין אמר
פעם: "וואי, איך
באה לי
נקניקיה".


תרומה לבמה





יוצר מס' 53470. בבמה מאז 14/7/05 15:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטלי תות
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה