[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
ציפור


אל היוצרים המעריכים את טלי שמחי
"הדמיון שבי הוא חברי הטוב ביותר ואוייבי המפחיד".
כך   מאפיינת טלי שמחי את עולמה הפנימי. ועוד היא
מוסיפה:   "אני פותחת חלון לדמיוני וזה שואב אליו את
חיי היומיום, התחושות הרגיעיות ,רגעים פרטיים ומבט
סקרן לחיי אחרים".
שיריה של טלי נכתבים ברגעי הארה בידיעה כי הכתיבה
במחשב הינו אמצעי נוסף לתיעול תחושותיה.




לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
תפרים תפרים כמו פרפרים כלואים בנפשי היגעה.
אני מבקשת מעוף וחוטי משי רוקמים אותי.

כמיהה
המילים כלואות בתוכי,
מגששות בדרך האפלה

הגות
אני רוצה את היום כדי לשנות את המחר.

וידוי
סדין לבן נקרע מעלי, הפחד מולי מתפרץ מעלי.

הגות
ומה רק ביקשתי דווקא עכשיו
לחשוב צלול
לעשות אהבה.

וידוי
הטלויזייה מאירה בשקט את חשכת הסלון.
אני רוצה לישון.

אני צופה בעצמי, על הבמה רוקדת, כל יישותי מוארת מתוכי

בדידות
חרדותיך חונקים אותך
בשמיכה חמה, הם, מייגעים אותך.
אתה לבד.

אהבה
בערב שקט ישבנו יחד ,רגעי אהבה חוברים להם יחד - אני ואתה. את
ואני.

בדידות
אני מוקפת אנשים סביבי
אני חשה בבדידותי.

אהבה
ביקשתי ובקשתי נענתה לי.
ביקשתי ומתוכי נזדעקה, אהבה.

הגות
שמחת החיים נשאבת מתוכי בכוח הגעש הזורם בנהר
בשאון המים הזה, נכונה להקשיב.

הגות
היום אני כותבת,
כותבת המון.
המילים מזמרות לי
אני רואה
תיאבון.

וידוי
לתוך השלמות, יד חובקת. המציאות שלי.

הרהור
העננים שלי זזים עם הרוח
פניי משתקפות מהם
משנות צורה
מגשימות אותי.

הלל
השגרה המבורכת, נוטעת בי ביטחון.
שאון הציפורים בחוץ, נוטעים בי תחושת נצחון.

אהבה
הצחקוק שלי, הצחוק שלך
חוברים יחד לאגדה מדומה.

אהבה
ידעתי משב הרוח
ידעתי יום רענן
ידעתי שמש מחממת
ידעתי טעם של ים.

הרהור
תמיד רציתי לחבוק עולם,
לצעוק אני אחרת.
כך חשבתי לפחות.

אתה יודע מהי אהבה
כנפיים פרושות, יום מאושר.

בדידות
ליצנית החצר מחייכת לכולם.
הם צוחקים עליה, כשהיא מרצינה.

וידוי
הרוח פסקה
נדם לו השקט
רעש גדול הרעיד את חושיי

אהבה
סערה עוד משתוללת בחוץ
חושיי החלו מזדעזעים
ידיי חיפשו להדליק את הנר

גורל
רוחי, נעה עם הרוח, תוהה מחפשת, לא נחה. אובדת.

ציפור הרוח נאבקת בדפנות
דפנות אהבתה

בדידות
את יפה, את בוטחת, אך קשה בך לגעת.

הגות
רחובות אמסטרדם,
אנשים סביבי.
להציץ בהם.

גיהנום
רעם ביום בהיר, הסערה שמקדימה לבוא.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היי חבר
אתה לא חייב להיות כה מפוחד.
מוקדש למי שמגוייס להקשיב, והיות נכון להיות חבר אמיתי.




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
אין כמו למות
במדים של צה"ל
עם תואר רופא,
כיפה על הראש
ואלוהים
כתירוץ.


ברוך גולדשטיין
מוצא נחמה
דמגוגית.


תרומה לבמה





יוצר מס' 28176. בבמה מאז 15/11/03 7:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטלי שמחי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה