|
עינייך ניבטו למולי
כמו הדף
ההוא, המצהיב
זה שמצאתי בערימות הניירת שלך
השמורות עמך מתמיד
|
מהן הבנות קטנות של בוקר?
יוצאות מחיינו
כמו פתח מילוט
|
בדמי עדיין שכרון
ורוצה לעצור כל דקה עוברת
|
|
|
זה היה סלוגן של
חורף לא יותר
לא!
זה היה.
ערד עזמוביץ,
נזכר באהבתו
הישנה. |
|
