|
לא אוהבת לפרט
Rows of houses, all bearing down on me
I can feel their blue hands touching me
All these things into position
All these things will one day swallow whole
Fade out again, Fade out.
This machine will, will not communicate
These thoughts and the strain I am under
Be a world child, form a circle
Before we all, go under
Fade out again, Fade out again
Cracked eggs, dead birds
Scream as they fight for life
I can feel death, can see its beady eyes
All these things into position
All these things will one day swallow whole
Fade out again, Fade out again
Immerse your soul in love
(Radiohead- Street Spirit)
אני הכי מחוברת- נערה יפה, תנו לי לשמוח, לשעבר,
הורסקופ, איך זה מרגיש להרגיש
אני לא סובל את אחותי. שונא אותה בדם.
|
על הכסא הימני בשורה השנייה משמאל ישבה בחורה מדהימה. אחת
המדהימות שראיתי מימי. היא ישבה והסתכלה החוצה מהחלון, ניכר
שהרהרה במשהו. שיערה היה שחור וארוך, כל כך חלק...ניסיתי להסיט
את מבטי, אך לא יכולתי. כמעט שטבעתי בעיניה התכולות המדהימות.
לא יכולתי לזוז. היית
|
רוני אף פעם לא היה הומו למופת. תמיד היו לו בעיות, ורובן
ממושכות. הוא עישן כמו קטר, רב עם ההורים, לא השקיע בלימודים,
ורוב הזמן סתם קיטר כמו בחורה במחזור.
|
"אתמול נעלו אותי במקלט עם עכברים! הם לקחו אותי ונעלו אותי שם
לכל הלילה! אני ישנתי עם עכברים!" דמעות ניתזו מעיניה של האשה.
גילה אינו ברור, בין שלושים לארבעים אני משערת, נמוכת קומה,
פניה מוזרות ומטורפות.
|
אז התקשרתי לאלוהים. בכל פעם שמשעמם לי אני מרימה לו צלצול,
לשמוע מה נשמע, לנהל קצת סמול טוק. זה לא שאנחנו ממש קרובים,
אנחנו בגדר מכרים בלבד.
|
אני וצליל היינו חברות מאז ומתמיד. בעצם, אם לדייק, מכיתה ז'
ביסודי. אבל בגלל שהיא החברה היחידה שנשארה חברה כל כך הרבה
שנים זה נראה לי מאז ומתמיד. תמיד היו בה רמזים שמעידים על
משהו, איך לומר... שונה.
|
זה מגיע.
והשמיים בוכים איתי.
הם יודעים שכל רגע מקרב אותי אל הסוף.
|
אף פעם לא הבנתי
איפה בדיוק
תותים ולסביות
מתחברים
|
זה לא באמת נוגע בי
גם לא המילים הסתמיות שלך
|
מלכתחילה הסבל היה מנת חלקנו.
ועכשיו הוא מנת חלקי בלבד.
ניצלת אותי, השתמשת בי
|
הנטייה לחפש אשמים
גורמת לאבדן להיראות
גדול
יותר משצריך.
|
היא אמרה שקירותיי לעד נדונו להישאר דקיקים ושבירים
שאלתי בקול רועד מה אוכל לעשות, היא שתקה
ואני הרחקתי אפילו עד לחיפה
|
אף אחד לא יוכל לעצור אותה עכשיו
היא לא תיתן לחיים לשלוט בה יותר
היא לא תיתן לאחרים לרמוס אותה
|
מילים שורטות
כואבות מכל שריטה אמיתית
|
תנסו
לכפות עצמכם עליי
שאסכים לרצונכם
"זה ישכיח הכול ממך"
כל הטוב שהיה והרע שיש
הולכים איתי אליכם
|
אני בסדר וזה מספיק
כי מספיק אני וזה בסדר
ומספיק כבר עם כל האני הזה
|
בצער רב אני כותבת עוד מונולוג
של שכרות אותו מקום
רק המצב שונה וגם אני ואתה
|
כשאת בוכה
זה תמיד בגלל סיבה טובה:
אולי הבת שלך
|
לא רוצה להישאר בצבא
לא רוצה להחזיק רובה
לא רוצה לעודד חיילים
|
מכונית יחידה עצרה ברמזור
היא לא נוסעת גם שהאור כבר ירוק
אולי היא פה בשבילי
|
תחושה של לעולם-לא-שוב
היא שגרמה לי להתקרב אליך
|
מצפה רק לכלום
ממך
שמחליפה צבעים
ומשנה פרצופים.
|
מסמרים חלודים
הם לידה מחודשת
לידתי החלודה והעלובה.
מעוקמים הם קצת ימינה
אך ניתן לעקמם בקלות גם לצד השמאלי.
|
מראה, מראה שעל הקיר
מדוע הבבואה המשתקפת בך
|
אני מרגישה את זה.
את חוקי הטבע שבאים
ומושכים אותי רק למטה.
|
נערה יפה
בואי אליי
התקרבי והביאי לי
את כל מה שנשאר
|
אנשים צורחים בחוץ
ולי לא אכפת
|
אהבה. מה זה בכלל? סתם עוד מילה. אבל האמת היא שלאנשים שאוהבים
פשוט יותר קל. כשאתה אוהב מישהו שמחזיר לך אהבה ואתה בטוח שזה
אמיתי ומרגיש בשמיים כל הרע שמסביבך פשוט נעלם מעיניך
|
אני מרגישה בזבוז נוראי, אני פשוט מיותרת. אני לא עושה כלום עם
עצמי, ואני לא מגדירה את עצמי כחסרת יכולות. כדי להרגיע את
עצמי אני תמיד אומרת שזה הצבא ושאני חיילת ומה אני כבר יכולה
לעשות בתקופה הזו. אבל לא נראה לי שניוון כללי הוא הפיתרון.
|
ואני סתם זזה מנקודה לנקודה כמו מיליארדי אחרים. כבר הספקתי
לשכוח איך זה לאהוב, איך זה להנות ממין.
איך זה מרגיש להרגיש.
|
אני שונאת את עצמי. אני לא אוהבת בי כלום. נמאס לי לעמוד מול
המראה ולהיגעל. נמאס לי שאנשים מורידים לי את הביטחון העצמי
לאפס. נמאס לי שדורכים עליי ונמאס לי לדרוך על עצמי.
|
שניר יזיין אותי וגם הוא וגם כל מי שבא לו כי לדבר שפעם היה
משמעות עליונה בעיני אין כבר משמעות. כי מה זה כבר כולה זיון
ובכל מקרה הבתולין הקדושים שלי נלקחו באכזריות בידי מישהו
שבכלל לא אהב אז מה זה משנה כבר יאללה בואו כולם. אחד פותח את
הפחית כולם שותים.
|
המקום שלי. אני מתעלמת מזה שאתה נכנס. אתה נכנס למקום שלא שלך
יותר. אף אחד לא ידכא את האהבה שלי לכתיבה, אף אחד לא ימנע
ממני מלהעלות את מה שאני מרגישה על הכתב. אני יודעת שאני אוהבת
את איך שגרמת לי להרגיש, ולא אותך
|
מעברו של ונוס לירח המזל מספר תשע שלכם ייצור אווירת בדידות
וניכור. השנה הקרובה תהיה מן הקשות שתעברו.
|
התקופה הזו היא מהתקופות האלה שגורמות לי לשמוח שלא ויתרתי על
החיים שלי בשלל ההזדמנויות שהיו לי.
|
אולי זה טוב שבכל פעם שכואב אני תמיד חופרת בכאב שוב ושוב,
פותחת פצעים בכל פעם מחדש, כותבת המון וקוראת כל יום כדי
להיזכר. אף פעם לא האמנתי שלברוח מהכאב זה פיתרון.
|
אני בחורה שלא נותנת. כלום.
|
יושבת ומקלידה כמו איזה מטומטמת כשיש לי בגרות מחר. על החולצה
יש כמה שרידים של שערות שנתלשו בכאב מהרגליים בדרך מקורית.
התחביב החדש שלי.
|
מצטערת שלא הצלחתי להתאהב בך, מצטערת שלא הצלחתי להרגיש.
|
אף פעם לא חשבתי שיש הרבה יתרונות לעולם הזה. לא בשבילי לפחות.
כל הזמן אני מוצאת את עצמי במן מעגל של סבל שבכל פעם חוזר על
עצמו. בכל פעם אני מוצאת את עצמי תוהה איך לעזאזל אני מגיעה
למצבים האלו... למצבים של בדידות, יאוש, ואכזבה שכל מה שאני
רוצה זה פשוט לסיים
|
רציתי לומר לך שאני חושבת שכל מה שקורה בינינו רחוק מלהיות טוב
|
מי אתם בכלל. בשנייה אחת אני יכולה לחסל אתכם.
|
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
