|
פשוט פשוטה...
מביטה על השמיים בתדהמה, אוהבת את ריח האדמה, נוף
ירוק, שלוות נצח בשממה... יודעת כי יש-אין התחלה וכי
יש-אין סוף, אוהבת מאד...
נולדה ב 1975, כותבת את מה שבלב, לפעמים במבוכה,
לפעמים בשמחה.
אם כבר ראיתי את השמש משנה צבעי השמיים,
והיא בטובה שלחה לי אורה.
אם כבר למדתי טעם המים,
והם גם חיבקו בגופי כל פיסה חשופה מכוסה
|
אני צועקת,
שאני דועכת
מה לא תשלח ידך לי לעזור
|
הזרם הפתלתל והעכור היוצא מפיך
משוסה בי כאלפי חרבות מושחזות.
אחת אחת מוצלפת, שטה לעברי במהירות האור,
אף לא אחת מחטיאה את המטרה.
|
הבוקר השחרתי עצובה,
פקוחת עיניים עיוורות צבעים
ואין צהוב ביולי
|
ולמעלה יש כחול נוסף הוא נקרא שמיים.
השמיים, כך אומרים, שמורים למלאכים -
נו אלו שהיו כאן ואינם עוד נראים
|
ואיפה אשמור המראות שראיתי
מי ידע מי יזכור מה רציתי
איך אהבתי
איך בכיתי
|
היא עייפה
בשנה אחת הספיקה
להתחתן
להיות אם
לשתול ולהצמיח, גם לטמון באדמה
|
בימי האופל אותי הפצעת באור -
זאת לך אזכור.
|
אך הזמן
הוא לא עוצר
ואיתו איני זוכרת עוד איך
לאהוב
|
נר זועק שיציתו אותו
אין תכלית אחרת לקיומו
משולהב
|
עשה לי צדק
חרון אפך
במשלחי הקרון
|
הלכתי אחריה
לא ידעתי, פח מה טמנה לי.
על כל יום שלהטה בי
שולם לי פי שניים ייסורים
|
|
אם הלחם ששלחתי
מגיע אחרי חצי
שעה אפשר להוריד
5 שקל במשלוח?
שש6שש |
|