|
יצרתי חברה בנגיעות מוכתבות מראש.
|
עץ ופריו, אחד
קרא אותי
נהג לומר עלי דברי פיתוי ודשן
ובטני נמלאה זוטות אהבה, ממחמאות של יום.
מן המותר שלו - הוצאתי לפועל רומן
|
יפים ימי המתאווה
והוא יושב אל כסאו רטוב חלום
כי את תמונות ראשו - עת הן נגעו,
מוחל, אינו הוא לעצמו.
|
ישמעאל פליט בתוך איברי רבייתי.
|
ילדה אחת צועקת לי "פרוורטית"
ומפשיטה אותי בין ידיה - שעת יצירה
אני מטפסת, כמעט לאסור.
מטבלת אותו בריחות שמיועדים להכשל
|
|
|
בימים ההם בזמן
ה... שכחתי.
חצ'קל איש מוסד
סנילי מודחק
ברגע של אמת. |
|
