|
במבי ותמפר יושבים לרוב על החוף המוזנח - מביטים אל השקיעה
חסרת הדמיון. מדי פעם הם מדברים על העבר, אבל לעולם לא על
העתיד.
|
אולי בכולנו יש
קצת שכבות.
אולי כולנו בעצם
בצל...
|
הכל מזוייף.
הכל אפשר לקנות.
הכל נוצץ,
כמו זהב.
|
הביטו בחומה אפורה, רק עד קיר.
הביטו על עדר אנשים,
הולכים אל הקיר.
איפה הפרט בעולם של אבנים אפורות?
|
ארזנו את ההרים
לתוך קווים ומספרים.
ארזנו את החופש
לתוך תרבות נאורה.
ארזנו את ההשקפה
לשביל צר אחד.
|
מי שהיה לפנינו יובלות, מת מיידנו בשניות.
השורשים שלכם באדמה המורעלת,
לכו ושרפו אותם!
ללא שורשים כל מבנה נופל,
כולל האדם.
|
זז ללא תנועה, כמו מוזיקה, כמו משי...
זז לשום מקום
כמו מוות.
כמוה.
|
מה זה בהמה?
חיה?
חיה שונה מאיתנו, אוכלת עשב.
|
עוד ציור קומיקס, מעט יותר פרטים הפעם.
|
ציור קומיקס מסוגנן. נסיון לציור קצת שונה.
|
|
|
מי? איפה? אני
חי? למה?
זקן הבמה החדשה
מתעורר מהקומא. |
|
