|
זורקים עליה עכשיו אבנים. אבל התיק קשיח והוא לפחות מגן על
הפנים של גל. מאור מנסה לקחת לה את התיק אבל גל נאבקת. היא
יודעת שתכף הם יראו שהוא חדש ויפה וכמו שלהם והם יפסיקו להכאיב
ויהיו חברים שלה. אז היא תיתן להם דובונים מגומי צבעוניים
קטנים וחמודים.
|
אז היא שמעה אותם. הם רצו אחריה מהלומות הרגליים שלהם על
הבטון. היא חטפה מבט אחורה וראתה אותם מספר מטרים ממנה. היא
התחילה לרוץ. יודעת שאם רק תעבור את הביתן הקטן של מפעל הפיס
אז יהיו שם אנשים. אבל גל לא הספיקה.
|
אני אוהב להתעורר בשבת בבוקר ולהסתכל עליה. אני אוהב להתבונן
בה ובדרך כלל לא יוצא לי לראות אותה ישנה. היא לא אוהבת כל כך
כשאני מתבונן בה, היא אומרת שזה גורם לה להרגיש יותר מידי ערה
לעצמה. נבוכה. אבל כשהיא ישנה היא לא ערה
|
עיניה, תכולות, צלולות. ניתן לשקוע בהן. שפתיה ורודות. פיה
פתוח מעט בהזמנה. היא עומדת שם במרכז ידיה תלויות במאונך
לגופה. ישרות. ואז היא מתחילה להניע אותן. ידיה בתאום מושלם
נעות יחד. מטה לאט לאט מתעקלות ככנפיי אווז הבר
|
איך שנכנסתי ראיתי אותה יושבת על המיטה הערומה בבגדיה מקפלת
אותם. מחזיקה בידיה זוג גרביים מרוטות. היא לבשה מכנס קטיפה
כחול כהה וסוודר כחול טורקיז התואם את עינייה להפליא. שיערה
פרוע מסתיר את פנייה ממני. היא לא חשה בי עומד בדלת מתבונן בה.
היא המשיכה לקפל
|
והקול המשיך לזעוק לי לרוץ לברוח מהר מהר. והמשכתי רגליי כבר
לא איתי אך המשכתי אחוזת מהירות. והנוף עבר לידי בטישטוש האור.
והחושך שרר בי נובע מתוכי בעוד אני מנסה לרוץ מהר יותר מנערת
אותו מתוכי והשארתי שובל דיו בדרך
והאור המשיך לחמוק בפיתולים
|
ראיתי ילדה
מתגלגלת בדשא.
ראיתי שמיים צבועים
אדום.
|
בבית הבובות הישן
המאובק
יש חתול כחול
ברווז עם זנב מעוקם
|
כף רגלי השטוחה
דרכה על רסיסי
קערת הקריסטל שנשמטה
אך פסעתי
כהודי מקומט
|
צורבת
עקרב שמהלך
ועוקץ שלוף
לכאב הנעים
שמזדחל בתוכי.
|
עומדת שם
ושקט
מנסה לשמוע רחש
|
שילוב של אבסטרקט יחד עם רישום
|
שילוב של מינרלים כגון הליט (מלח) יחד עם אקריליק
|
|
|
אני עושה לעולם
טובה בזה שאני
חי.
אני אעשה לו
טובה גדולה
בהרבה כשאמות. |
|
